Page 83 - 28222
P. 83

‫אמצע שום מקום‬

‫הלם כשטיפסתי את ארבע המדרגות והבטתי בעיניים קמות מבעד‬
‫לדלת הפתוחה למחצה‪ .‬אבינדב מעודה־ליטוב עמד‪ ,‬סתור בגדים‪,‬‬
‫עיניו אדומות‪ ,‬נפוחות‪ ,‬ומשהו היה חסר‪ .‬שולחן השש־בש היה מנותץ‪.‬‬
‫ראלי והילדים לא נראו בשום מקום‪ .‬הבנתי מדבורה שהם הסתגרו‬
‫באחד החדרים‪ .‬אבינדב גילה היכן החביאה ראלי את הכסף‪ .‬היו שם‬
‫השטרות של דבורה ועוד כספים שכנראה קיבלה בדרכים עלומות‬
‫כצדקה מבעלי אמצעים שתינתה בפניהם את צרותיה‪ ,‬וגם‪ ,‬כך שמעתי‪,‬‬
‫צ'קים נכבדים מאוד ממישהי כאן ביישוב שבהם רשומים סכומים לא‬
‫קטנים בכלל‪ ...‬המטמון הקטן התגלה בידי אבינדב‪ ,‬והוא דרש אותו‬
‫ממנה‪ .‬חלומו כעת היה לבנות לעצמו צריף שבו יבלה את ימיו ללא‬
‫ההמולה של הבית‪ ,‬ואולי גם יעבוד קצת ברתכות — תחום שעסק בו‬
‫בצעירותו‪ .‬ראלי סירבה והוא‪ ,‬מובס‪ ,‬הלם באגרופו‪ ,‬אגרוף של מי‬

                             ‫שהיה רתך בצעירותו‪ ,‬בשולחן‪ ,‬וריסקו‪.‬‬
‫יהודה אז"ר נכנס לבית‪ .‬גאה‪ .‬זקוף גו‪ ,‬בלתי מנוצח‪ .‬הוא ניגש אל‬
‫לבה של סופת ההוריקן‪ ,‬לפת את מעודה־ליטוב באגרוף ברזל‪ .‬אבינדב‬
‫פירפר למולו‪ ,‬ויהודה ספג חבטה קהה מידו‪ .‬בלי הגה כופף את אמת‬
‫ידו של מנו‪ ,‬עמס אותו כשה לעולה על כתפו‪ ,‬הוציא אותו מהקרוואן‪,‬‬
‫צרר אותו במושב האחורי של הג'יפ ודהר אל היציאה מן היישוב‪.‬‬
‫ראלי והילדים יצאו מן החדר‪ ,‬מבוהלים‪ .‬את הלילה עשו כולם אצל‬

                                         ‫דבורה‪ ,‬ראלי והילדים ואני‪.‬‬
‫בשעה אחת־עשרה בלילה בערך נרדמנו כולנו‪ .‬זה היה מאוחר —‬
‫ביישוב הלכנו לישון בתשע־עשר‪ .‬כפר‪ .‬הולכים לישון עם התרנגולים‪,‬‬
‫כמעט‪ .‬בסביבות שלוש לפנות בוקר הקצתי בלי לדעת מה העירני‪,‬‬
‫והבטתי סביבי‪ .‬שבאזי‪ ,‬שהתחיל את הלילה על הספה המקבילה‬

                                                  ‫לשלי‪ ,‬לא היה שם‪.‬‬
                                                         ‫נבהלתי‪.‬‬

‫כשכותונתי לעורי יצאתי‪ ,‬בנעלי בית‪ ,‬מהקרוואן‪ ,‬מחפשת חרש־‬
                                              ‫חרש את שלום שבאזי‪.‬‬

                                ‫‪83‬‬
   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88