Page 83 - 28222
P. 83
אמצע שום מקום
הלם כשטיפסתי את ארבע המדרגות והבטתי בעיניים קמות מבעד
לדלת הפתוחה למחצה .אבינדב מעודה־ליטוב עמד ,סתור בגדים,
עיניו אדומות ,נפוחות ,ומשהו היה חסר .שולחן השש־בש היה מנותץ.
ראלי והילדים לא נראו בשום מקום .הבנתי מדבורה שהם הסתגרו
באחד החדרים .אבינדב גילה היכן החביאה ראלי את הכסף .היו שם
השטרות של דבורה ועוד כספים שכנראה קיבלה בדרכים עלומות
כצדקה מבעלי אמצעים שתינתה בפניהם את צרותיה ,וגם ,כך שמעתי,
צ'קים נכבדים מאוד ממישהי כאן ביישוב שבהם רשומים סכומים לא
קטנים בכלל ...המטמון הקטן התגלה בידי אבינדב ,והוא דרש אותו
ממנה .חלומו כעת היה לבנות לעצמו צריף שבו יבלה את ימיו ללא
ההמולה של הבית ,ואולי גם יעבוד קצת ברתכות — תחום שעסק בו
בצעירותו .ראלי סירבה והוא ,מובס ,הלם באגרופו ,אגרוף של מי
שהיה רתך בצעירותו ,בשולחן ,וריסקו.
יהודה אז"ר נכנס לבית .גאה .זקוף גו ,בלתי מנוצח .הוא ניגש אל
לבה של סופת ההוריקן ,לפת את מעודה־ליטוב באגרוף ברזל .אבינדב
פירפר למולו ,ויהודה ספג חבטה קהה מידו .בלי הגה כופף את אמת
ידו של מנו ,עמס אותו כשה לעולה על כתפו ,הוציא אותו מהקרוואן,
צרר אותו במושב האחורי של הג'יפ ודהר אל היציאה מן היישוב.
ראלי והילדים יצאו מן החדר ,מבוהלים .את הלילה עשו כולם אצל
דבורה ,ראלי והילדים ואני.
בשעה אחת־עשרה בלילה בערך נרדמנו כולנו .זה היה מאוחר —
ביישוב הלכנו לישון בתשע־עשר .כפר .הולכים לישון עם התרנגולים,
כמעט .בסביבות שלוש לפנות בוקר הקצתי בלי לדעת מה העירני,
והבטתי סביבי .שבאזי ,שהתחיל את הלילה על הספה המקבילה
לשלי ,לא היה שם.
נבהלתי.
כשכותונתי לעורי יצאתי ,בנעלי בית ,מהקרוואן ,מחפשת חרש־
חרש את שלום שבאזי.
83