Page 295 - V3

Sefer Chafetz Chayim םייח ץפח רפס
Hilchot Esurei Lashon Hara ערה ןושל ירוסיא תוכלה
Kelal Yud - Halachah 2 ד הכלה - י ללכ

Shehlah without first asking him why he decided as he did, it would have וא ,ורעצ לע םירעטצמ לכהש םישנאה ןיב אוה
been a sin (i.e., Rav would have committed a sin – and hence Shemuel’s
comment regarding Rav, that Hashem saves his righteous ones from ררבתישכ םיעמושהש ידכ ,הנוי וניבר תנווכש
making mistakes). It is possible to (carry this idea further and) say that לע ןיבלמה תא םמצעב וחיכוי ,תמא רבדהש םהל
in the context of our case being discussed here, Rav would most certainly
agree to Shemuel’s principal (and the “sinner” must first be approached לע ילואו ,םנחב וריבח שייב רשא תשובה לע וינפ
to inquire as to why he acted as he did before publicly disclosing his sin). רשא הלועה תא ומצעב ריכיש הביס היהת הז ידי
But there (in the cited Gemara Yevamot) Rav held that Rav Shehlah should
first be excommunicated because he rendered an incorrect legal decision .הז לע ותוא סייפיו השע
1
for which there was no remedy. But that is not comparable to our case
where there is a remedy, namely, that the stolen value could be returned כ"שמב חכומ ןכ .'וכו ןיוכתמ אוהש קר )וט(
or this person could apologize \ appease the “victim” (in order that his sin םגש ש"יע ל"ז י"רה תוילע םשב תצבוקמ הטישב
be forgiven) and in that circumstance, one must first approach the “sinner”
and rebuke him before going out and publicly disclosing his shame \ sin. .בשחי תלעותל הז
ךירצד יתבתכ אל יאמאד ןייעמה ילע גישי אלו

Mekor Hachayim תצבוקמ הטישב עמשמדכו אתלת יפאב היהיש הזב
הזד .ונממ םיעבונ םינפבש ולא ירבד רוקמש ,םש
4. The speaker may not exaggerate the details of this “crime” \ sin
(9) more than they actually are; הלחתמ ותוא חיכוהש ןנירייא אלה אכהד ,וניא
ת"שב חכומ הזו ,'ג טרפב 'ב ףיעסב יתבתכש ומכו
עמש אלו וינפב הלחתמ וחיכוה םאד ח"כר רמאמ
Be’er Mayim Chayim
םדא ינבל רבדה כ"חא תולגל ול רתומ וירבדל
(K10/2/5)-(9) .. may not exaggerate the details of this crime .אתלת יפאב אלש וליפא
\ sin: This is obvious, because if it was exaggerated it would be a lie
and the speaker would be characterized as a slanderer. A proof to this םא קר יריימ אל הבושת ירעשב י"רהד תוחדל ןיאו
concept comes from Gemara Arachin (15a) that the mishnah there says
2
“It follows that saying something sinful is worse than doing something הזב כ"אשמ ,ול םשא רשאל רוזעל ורופיסב לכוי
sinful.” (Meaning, as an example, someone who violates or seduces a קר ,הזמ היהת אל וזה תלעותהש התע ןנירייאד
girl is fined by the Torah 50 pieces of silver but someone who slanderers
her is fined 100 pieces of silver). The gemara there concludes that the םישנאש ועמשישכ עשר ךרדמ תוירבה וקחרתיש
3
primary reason for the Torah’s imposition of that harsh fine was because ש"מכ ז"יע בושי ומצעב ילוא םגו ןוא ילעופ םינגמ
he slandered the girl and thus gave her a bad reputation and not because he
wanted to cause an outcome where she would be killed by the court for her רפסמ םא קר ךייש ןיאד הרואכל הארנ הזו ,םינפב
actions. (Please see that reference). םישנא ינפל אטוחה תונג םסרפתנש אתלת יפאב

עמשמ ןכ יכ ,םינש וא דחא ינפל כ"אשמ ,םיבר
5 And had she remarried she would have committed a serious sin with many יאה לע םש מ"שה איבהש ןושארה םעטהב הרואכל
grave consequences.
.אתלת יפאד אניד

285 304
volume 3 volume 3