Page 63 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫או שלא בשמה שום יצירה לנבל‪ ,‬ועד שסיים את המשפט כבר לא‬
‫זכרה מה היו היצירות אותן ציין‪ ,‬והיא אמרה‪" ,‬כן‪ ,‬אבל‪ ",‬ובצעה‬
‫לעצמה עוד משולש זעיר מן המעטפת הפריכה‪ ,‬נזהרת מאוד‪ ,‬משום‬
‫שהנבלנית כבר ישבה רכונה וידיה כציפורים מרחפות על חוטי הכסף‪,‬‬
‫ו ַמ ָּפלים־מפלים של צלילים עדינים כבר החלו לכסות על המלמול‬
‫והרחש הכללי‪ .‬היא הזדקפה‪ ,‬עטתה את ארשת ַה ֶק ֶשב שלה‪ ,‬מנסה‬
‫להאזין‪ ,‬ולולא העדי המדהים‪ ,‬מערכת גושי ענק בלתי מהוקצעים של‬
‫כסף עמום וזהב מוכתם בנחושת‪ ,‬מעשה חושב‪ ,‬שהחזירו הילה זוהרת‬
‫אל פניה הגסות ביסודן של אשת המנכ"ל והאירו אותן עכשיו ביופי‬
‫מפתיע שרק הגביר בה את תחושת ּפיגורה שלה ואי־יכולתה לצעוד‬
‫עם הזמן‪ ,‬ולולא תסרוקתה המתחדשת תדיר של אשת יחסי הציבור‬
‫שישבה בעברו השני של השולחן ובחנה אותה בזוג עיניים קרות‪,‬‬
‫ולולא כל ההדר והפאר שמסביב‪ ,‬הייתה מצליחה בוודאי להקשיב‬

‫לאמנית שהמשיכה בינתיים לפרוט על הכלי‪.‬‬
‫אולי זה היה שם‪ ,‬חשבה‪ ,‬ואולי בנסיעה הדמומה הביתה‪ ,‬רק היא‬
‫ומנש'קה‪ ,‬כלואים במכונית‪ ,‬או בבחילה שחשה לפנות בוקר‪ ,‬ואולי‬

‫בהקאה שבאה בעקבותיה‪ ,‬ושאותה‪ ,‬משום מה‪ ,‬היא דוחקת לפינה‪.‬‬
‫ואולי היא תתחיל פשוט מן ההתחלה‪ .‬אבל מהי ההתחלה? הטלפון‬
‫של המזכירה‪ ,‬מספר שבועות קודם‪ ,‬באמצע היום‪ ,‬באמצע הצהריים‪,‬‬
‫בין הקשבה דרוכה לח ְדשות שעה עגולה לבין הקשבה נוספת למבזק‬
‫החצי? ואולי באמת אותה משאית שהתנגשה חזיתית בֶרנ ֹו הישנה‪,‬‬
‫מותירה אחריה ארבעה הרוגים‪ ,‬אותה תאונת דרכים תמימה שהציתה‬
‫את מצבור השנאה? התפרצות הזעם‪ ,‬האבנים והקיטור‪ ,‬פרצי הלבה‬
‫הרותחת שאיימו לשטוף את הארץ כולה‪ ,‬כאילו כל מראית העין של‬
‫החר ּוש והירוק והפורח איננה אלא קרום דק‪ ,‬שברירי‪ ,‬מתוח על פני‬

‫לוע הר געש גדול אחד?‬
‫כשצלצל הטלפון‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬וקול מזכירתו של מנש'קה בקע עליז‬
‫ומתנגן‪" ,‬אני מתקשרת בקשר לאירועים חברתיים‪ ",‬תפסה את עצמה‬

‫נדהמת‪ :‬יש אנשים שמתכננים אירועים חברתיים‪.‬‬

‫‪63‬‬