Page 67 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫שהושלמה‪ .‬ביום חרוץ במיוחד היה הטקס הכפייתי הזה נמשך על פני‬
‫תריסר שעות‪ .‬השמש הייתה עולה במזרח — האגף המזרחי היה זוהר‬
‫כולו — החלונות המזרחיים היו שבים ומאפילים — השמש הייתה‬
‫ממשיכה במהלכה מעל לתקרות כל חדרי הבית — חדר אחרי חדר‪,‬‬
‫פינה אחר פינה — מטלות הבוקר היו כבר כמעט נשלמות — השמש‬
‫הייתה מתגלה שנית בחלונות האגף המערבי — השמש הייתה שוקעת‬
‫— הבית היה כבר כמעט מסודר — עוד מעט מנש'קה יחזור ותגיע‬

‫מהדורת החדשות של השעה העשרים ואחת‪.‬‬
‫זה היה בצהרי אחד מן הימים האלה כשהגיע הטלפון בנושא‬
‫האירועים החברתיים‪" .‬אירועים חברתיים‪ ".‬היא עוד זוכרת איך חזרה‬
‫בשאלה על המילים בטלפון‪ ,‬מופתעת‪ ,‬מרוויחה זמן‪" ,‬מה זאת אומרת‬
‫אירועים חברתיים?" "לכבוד יום העצמאות הארבעים‪ ,‬כמובן‪ ",‬חגג‬
‫הקול מעבר לקו‪" ,‬מדובר בסוף שבוע מאורגן של כל עובדי המשרד‬
‫ובני זוגם בבית הארחה בצפון‪ ,‬תצטרפו?" "המקום יפהפה‪ ",‬היא עוד‬
‫זוכרת שענתה‪ ,‬שמחה להפגין בקיאות‪ ,‬מנסה להיאחז אף היא באווירה‬
‫המעשית‪ ,‬היוזמת‪ ,‬המסוגלת להחליט היום מה יהיה בעוד שבועות‬
‫מספר‪" .‬היה חורף גשום‪ ",‬הוסיפה‪" ,‬העונה תהיה נהדרת‪ ,‬השאלה‬
‫רק‪ ",‬נפלט לה‪" ,‬אם לא נמצא את עצמנו עד אז במלחמה‪" ".‬על מה‬

‫את מדברת‪ ",‬נדהמה המזכירה‪" ,‬תגידי‪ ,‬על מה את בכלל מדברת?"‬
‫מדובר‪ ,‬אם כן‪ ,‬בחגיגות יום העצמאות לכבוד ארבעים שנות‬
‫המדינה‪ .‬מלחמה לא פרצה‪ ,‬והם חגגו אותן יחד‪ ,‬היא ומנש'קה‪ ,‬במשך‬

‫ארבעה ימים תמימים‪ ,‬כראוי לחג כה גדול שהמלחמה בו לא פרצה‪.‬‬

‫החגיגות עמדו אמנם להיפתח לקראת הערב בטקסי יום הזיכרון‪ ,‬אבל‬
‫אותו בוקר‪ ,‬היא חייבת להודות‪ ,‬היא לא ממש זכרה זאת‪ .‬את הלילה‬
‫עברה כנראה שוב ב ֲא ָתר שבדרך‪ ,‬הרחק מביתה‪ .‬היה כבר מאוחר‬
‫וחשוך והיא הייתה עייפה מאוד כשראתה מרחוק את המקום‪ ,‬אבל היא‬
‫זיהתה אותו מיד‪ .‬כמו ממעוף הציפור הוא הלך והתקרב ונפרש לפניה‪.‬‬
‫פלח קרקע מורם‪ ,‬מכוסה בנייה צפופה הנפסקת בפתאומיות במספר‬

‫‪67‬‬