Page 66 - 28222

‫מרים איתן‬

‫אל החלל שנוצר זחלה שוב השגרה‪ .‬מין שגרה‪ .‬כי לפעמים נר ָאה‬
‫לה בבוקר שמבעד לקלסתר הנשקף אליה מן המראה‪ ,‬מתוך המבט‬
‫החום־ירקרק‪ ,‬מבין חריצי הקמטוטים הנפתחים כמניפות בזוויות‬
‫עיניה‪ ,‬צופה בה גם משהו נוסף‪ .‬לא משהו דרמטי‪ .‬צל־צילו של‪ .‬בן־‬
‫בנו‪ .‬דיכאונון קטנטן‪ .‬ייאושון‪ .‬הייתה סוקרת אותו בעין קשה‪ ,‬אחר כך‬
‫מתרצה‪ ,‬מפנה לו פינה‪ ,‬מחייכת‪ .‬סוף סוף הוא האליבי היחידי שיש לה‪.‬‬
‫לולא הוא לא הייתה יכולה בכלל לשאת את עצמה‪ .‬כך יכלה לפחות‬
‫לומר לעצמה שהשיניים שהיא מצחצחת בקפידה כזו‪ ,‬בעצם גם קצת‬
‫שיניו הן‪ ,‬העיניים שהיא שוטפת — עיניו‪ ,‬ושגם אותו היא מושיבה‬
‫מדי בוקר להקשיב לשלוש מהדורות של חדשות‪ .‬ייאושון משכיל‪.‬‬
‫דיכאונון אינטליגנטי‪ .‬מקשיב‪ .‬מנתח‪ .‬מבין‪ .‬תוך כדי גם לוגם לו קפה‬
‫משובח מספל ענק — נהנתן‪ ,‬אין להכחיש‪ ,‬בעל קלאסה‪ .‬שוקד על‬
‫טיפוח עצמו‪ .‬ועכשיו הוא נמרץ דיו לפנות באמת לעיסוקים חשובים‪.‬‬
‫על פיסת נייר הוא רושם בזה אחר זה‪ :‬סידור מיטות‪ ,‬הוא רושם בראש‬
‫הדף‪ ,‬ורחיצת כלים‪ ,‬מתחת‪ ,‬שאפשר יהיה לסמן ִוי ולמחוק בקו עבה‬
‫כל מטלה שתושלם‪ ,‬ניקוי מגירת הירקות במקרר‪ ,‬הוא מוסיף בכתב יד‬
‫עגול ומסודר‪ ,‬ושאיבת השטיחים‪ ,‬וסילוק הכתמים‪ ,‬וסידור חדש של‬
‫פרחים (שזירות הירק והכריזנטמות עמידות למדי ולאחר טרחה של‬
‫חצי שעה הן "עומדות" לא רע במשך למעלה משבועיים‪ ,‬את הצחנה‬
‫הנוצרת בפנים מרגישים רק כשממש מתקרבים)‪ ,‬רק ההכרחי ביותר‪,‬‬
‫חבל לבזבז את יתרת החיים הקצרה והולכת על עיסוקים כה תפלים‪.‬‬
‫וגיהוץ‪ ,‬בשורה נוספת‪ ,‬וקצת כביסה‪ ,‬כמובן‪ ,‬וניקוי החצר האחורית‪,‬‬
‫וגיזום היסמין שאבקה שחורה סמיכה‪ ,‬איזה סוג של כמשון או מחלת‬
‫צמחים אחרת‪ ,‬השתלטה עליו‪ ,‬וקניות‪ ,‬ובנק‪ ,‬וטלפון‪ ,‬וצביעת שיער —‬
‫רשימה קצרה מדי בוקר — דיכאונון חרוץ‪ ,‬ייאושון כפייתי להחריד‪,‬‬
‫מדי חצי שעה השלים ייאושנו מטלה נוספת‪ ,‬ובהרגשת ניצחון ייאושית‬
‫היה מוכן לרוץ על פני כל הבית הרחב אל החדר הרחוק‪ ,‬המבודד‪,‬‬
‫שהיה פעם חדרו של ספי‪ ,‬להתיישב שם אל שולחן הפוליסנדר מעוגל‬
‫הפינות‪ ,‬מול פתק המטלות המרשים‪ ,‬ולמחוק בחגיגיות מטלה נוספת‬

‫‪66‬‬