Page 69 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫מעברים הנפתחים אל דירות הנפתחות אל עוד חדרים — כה הרבתה‬
‫לשוטט בחללים הפנימיים עד שמקום זה הוא בעצם הנוף האמיתי של‬
‫חייה — למרות כל אלה יותר ויותר קשה לה למצוא בתוכו את דרכה‪.‬‬
‫כדי לקצר עקפה את גוש הבניינים הסבוך‪ .‬אחר כך ירדה‪ ,‬כמעט‬
‫מתגלשת בשביל העפר המכוסה עשב‪ ,‬כדי להיכנס מן האזור המוגבה‪.‬‬
‫שם טיפסה בגרם מדרגות חסר מעקה שהיה נטוי כגשר מעל לחצר‬
‫הפנימית‪ ,‬כדי לרדת פנימה‪ ,‬אל תוך החצר שנראתה כמו איזו פינה‬
‫בנחלאות או בימין משה‪ ,‬או אולי יותר כמו לקוחה מאחד מציורי ֶא ֶשר‪,‬‬
‫מטפסת ועוברת ממרפסת אחורית אל מרפסת אחורית‪ ,‬כדי להיכנס‬
‫מלפנים אל האזור בו היה פעם החדר שלה‪ .‬אולי לא ממש החדר שלה‪,‬‬
‫אבל החדר שהיא נהגה להציג אותו ככזה‪ .‬ואולי גם לא בדיוק ככזה‬
‫אבל שהיא התייחסה אליו‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬כאילו ניתנה לה אי־פעם איזו‬
‫זכות מסוימת לגביו‪ .‬ואולי אפילו לא‪ ,‬ובעומק נפשה ידעה שהיא בעצם‬
‫פולשת‪ ,‬אבל המשיכה לבוא אליו שוב ושוב‪ ,‬על פי רוב מאוחר מאוד‪,‬‬
‫על פי רוב בחושך‪ ,‬מגששת דרכה בין י ֵשנים‪ ,‬מתעלמת מן ההזנחה‬
‫המשתלטת ומן האנדרלמוסיה ההולכת וגדלה‪ ,‬מרהיטי ומחפצי אנשים‬
‫אחרים ההולכים ונדחסים אליו ומן המיטות המרובות המוצבות בכל‬
‫מעבר ובכל פינה‪ .‬כשהגיעה סוף סוף אל המקום וחיפשה נואשות אחר‬
‫מיטתה היו כל המיטות תפוסות‪ .‬אנשים ישנו במיטה הכפולה‪ ,‬מיטת‬
‫יחיד הוכנסה ברווח ליד החלון‪ ,‬למראשותיה הוצבה מיטה מתקפלת‪,‬‬
‫עוד מיטה הודחקה ליד הספה‪ ,‬כל שטח ראוי נתפס והוצע‪ָ ,‬ישנו שניים‬
‫ושלושה וארבעה על מזרן אחד‪ ,‬אנשים בלתי מוכרים נוספים המשיכו‬
‫להגיע‪ ,‬מתעקשים על בעלותם‪ ,‬וכשהשתרעה למרות הכול על איזו‬
‫מיטה‪ ,‬מתעלמת מן המצעים הזרים‪ ,‬בא מישהו והקים אותה‪ ,‬והיא‬
‫לא הכירה שם איש‪ ,‬ולא היה שם איש שהכיר אותה‪ ,‬ובעודה מגששת‬
‫בייאוש אחר פיסת מקום פנוי‪ ,‬ובעוד הולך ומסתבר לה שגם אם פעם‬
‫באמת גרה כאן המקום כבר מזמן איננו שלה‪ ,‬ואין לה כאן שום חזקה‪,‬‬
‫לא בעלות ולא זכות שימוש ולא מקום שנקנה מתוקף ההרגל‪ ,‬וגם לא‬
‫סתם פינה פנויה‪ ,‬ושאם אמנם היה לה כאן פעם משהו‪ ,‬עכשיו היא‬

‫‪69‬‬