Page 73 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫מרקם החלום שעוד לא לגמרי נמוג‪ ,‬שותה וחולמת‪ ,‬חולמת ושותה‪.‬‬
‫הוא דוחף בצד שלו את המפה הצידה‪ ,‬דן עם עצמו בקול רם מה‬
‫ראוי לו שיאכל הבוקר‪ ,‬מכין במרץ‪ ,‬זולל בתנופה‪ ,‬חף מחלומות‪ ,‬כולו‬

‫שועט קדימה‪.‬‬
‫הריח השרוף לא הספיק כדי להקים אותה אבל רעש הטרנזיסטור‬
‫עשה זאת‪ .‬משכה את עצמה מן המיטה הרחבה‪ ,‬ופנתה‪ ,‬רק כותונתה‬
‫לעורה‪ ,‬כולה סומרת‪ ,‬לעבר המטבח‪ .‬בחולפה על פני חדר הרחצה‬
‫קלטה באקראי את דמותה במראה‪ ,‬דמות מחו ָקה בכותונת לילה ורודה‪.‬‬
‫היא‪ ,‬בשנותיה‪ ,‬בכותונת ורודה‪" .‬תראי איך את נראית‪ ,‬את לא רואה‬
‫שזה לא מתאים לך‪ ,‬איך את לעולם לא לומדת‪ ",‬פלט מנש'קה‪ ,‬נואש‪,‬‬
‫ימים אחדים קודם‪ ,‬כשעמדו לצאת לסעודה רשמית והיא בילתה אחר‬
‫צהריים שלם בריצה מבוטיק לבוטיק‪ ,‬עד שהתפתתה לבסוף לחלקת‬
‫לשונה של מוכרת זריזה ובאה הביתה לבושה ב"מילה האחרונה" של‬
‫איטליה‪ ,‬חצאית קצרצרה וז'קט משובץ בעל כתפיים ענקיות‪ .‬באופן‬
‫מפתיע‪ ,‬כל עוד השקיפה על עצמה דרך ביטוייה המתפעלים של‬
‫המוכרת היא הבחינה רק בקוויו החדישים של הדגם‪ ,‬ורק בבית‪ ,‬דרך‬
‫עיניו של מנש'קה‪ ,‬נשקפה אליה פתאום מן המראה דמותו הנלעגת‬
‫של שחקן בייסבול ננסי בעל רגליים קצוצות‪ .‬או‪ ,‬שוב‪ ,‬בהזדמנות‬
‫אחרת‪ ,‬כשלבשה את חולצת הגולף השחורה שלה עם תליון כסף‬
‫משובץ אלמוגים וזוג מכנסי פלנל אפורים תפורים היטב‪ ,‬והרגישה‬
‫את עצמה גם צנועה וגם מכובדת‪ ,‬שרויה בתוך עורה שלה‪ ,‬והוא פנה‬
‫אליה בנזיפה‪" ,‬ככה את מתכוונת ללכת‪ ,‬במכנסיים האלה? למה את‬
‫לא קונה לך משהו ללבוש?" "אבל מה זה בכלל חשוב‪ ",‬הייתה תגובתו‬

‫במרבית המקרים‪" ,‬תלבשי מה שאת רוצה‪ ,‬מי בכלל מסתכל?"‬
‫חוה בחנה שוב את דמותה במראה‪ .‬עור עייף בכותונת ורודה‪.‬‬
‫מו ֶבסת הסתובבה בוקר אחד‪ ,‬היא עדיין זוכרת‪ ,‬נגררת מחנות פופ‬
‫צבעונית ורועשת אל בוטיק מקושקש של שנצים מבריקים‪ ,‬דוחסת‬
‫את עצמה אל תוך לסוטת פומפדור אדומה‪ ,‬דקת מותניים‪ ,‬טובעת‬
‫בחצאית איכרים אדירת ממדים‪ ,‬גופה הולך ומאבד את מעט החן‬

‫‪73‬‬