Page 78 - 28222
P. 78
מרים איתן
אז היא לא אמרה לוַ " ,הי מנש'קה" וגם לא שאלה" ,ישנת טוב?"
אלא" ,איך אתה סובל את זה?" ַמ ְפ ָנה את כל הכעס אל ה ַמק ֵלט,
מנמיכה את הווליום ומכוונת את הקליטה .הקולות שבקעו מן הרדיו
התבהרו אמנם מיד אבל המבוכה שזרעו בה רק גדלה .היא עוד זוכרת
קול מתריס שטען שצה"ל משתמש לדיכוי ההפגנות בשטחים בגז
חריף יותר מבעבר ,ואת קולו של רבין ,מזייף את כל ההטעמות ,עולה
ויורד במקומות הלא נכונים ,שהשיב שהגז ,היא כבר איננה זוכרת את
שמו ,משמש משטרות הן במזרח והן במערב .הקול הראשון ,נדמה לה
שזה היה שריד ,התעקש ואמר שרק לאחרונה עבר צה"ל להשתמש בגז
הזה ,שקודם השתמש בגז אחר ,הוא כינה אותו בשמו אבל גם אותו
היא כבר איננה זוכרת ,ושהגז ההוא היה מתפרק באוויר הפתוח ,ואז
התערב הקריין והסביר שמה שהשמיעו זה עתה הייתה תשובת שר
הביטחון לשאילתה של חבר כנסת מתנועת ר"צ שביקש לדעת אם
צה"ל עבר להשתמש בגז עצבים .מנש'קה התעצבן וצעק" ,תקשיבי,
רק תקשיבי ,הם משגעים אותי ,כל השערות שלי סומרות ,הם לא
מבינים כלום ,הם לא מבינים מה שקורה!" "למי אתה מתכוון ",נדמה
לה ששאלה" ,לרבין או לשריד?" "לשניהם ",הוא ענה" ,לשניהם".
הביטחון הזה שלו .הדרך בה הוא חושב ומנתח ופועל .השכנוע
הפנימי שהוא רואה נכון .האדישות ְלמה יגידו על זה אחרים .הוא כל
כך בטוח באבחנותיו ,כל כך בטוח במעשיו ,אינו נרתע ,אינו נלחץ.
האוטונומיה הזו שלו .אפילו אם הוא טועה .והיא לעומתו ,רואה תמיד
את צדקת הצד השני .נקרעת .משותקת .ואולי פשוט לא מספיק אכפת
לה? הכול מן הפנים ולחוץ? לכן איננה יורדת לפרטים? היא זוכרת,
למשל ,שהיא לא הצליחה לעקוב יותר — סוגי הגז בלבלו אותה ,היא
לא זכרה באיזה השתמשו קודם ,ואם זה הגז מן הסוג הראשון או מן
הסוג השני שמתפרק יותר או פחות ,וגם לא ידעה בעצם את ההבדל
בין גז מדמיע לגז עצבים ,ואיכשהו לא יכלה להאמין שצה"ל ישתמש
בגז עצבים כי הרי אם כוונתו הייתה לפגוע ממש יכול היה להשתמש
באין־סוף אמצעים אחרים .כל חינוכה והשקפת עולמה ותחושת
78
