Page 83 - 28222
P. 83

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫הם המנחים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬ידעה‪ ,‬אחרי הצהריים יעבור טנדר ישן‪ ,‬נהוג‬
‫כנראה בידי הָר ִאיס‪ ,‬ויבלע אל תוכו גם את הנערים וגם את האשפה‪,‬‬
‫והרחוב יהיה שוב ריק וש ֵלו‪ ,‬והָרחוק מן העין‪ ,‬הצטלצל בה פתגם ישן‪,‬‬

                                    ‫הרחוק מן העין גם ירחק מן הלב‪.‬‬
‫עוד רגע המשיכה לחשוב על שני הנערים ומתקן האשפה המצחיק‬
‫שלהם‪ ,‬ועל ההודעה של שר הביטחון ברדיו על כך שבתי הספר בגדה‬
‫יישארו בינתיים סגורים‪ ,‬אבל הנוף השתנה במהירות לנגד עיניה‪,‬‬
‫בתי קומות תפסו את מקום הבתים הקטנים משופעי הירק‪ ,‬הכביש‬
‫הפך רב־נתיבי והתנועה בו נעשתה דחוסה‪ּ ,‬ו ַב ָּמקום בו עבר פעם גשר‬
‫נמוך על פסי הרכבת נמתח עכשיו תמנון בטון אדיר מרושת רמזורים‪.‬‬
‫בעודה ממתינה לחילופי האורות ברמזור הבחינה מימינה בצלליתה‬
‫עטורת האו ֶבך של העיר‪ ,‬פתאום ְּכַרך‪ ,‬פתאום רבי־קומות ְמ ַבקעים את‬
‫השמיים‪ ,‬דבר שהזכיר לה שיחה סתמית עם ֶספי‪ ,‬כשנסעו לא מזמן‬
‫יחד באותו אזור ושוחחו על כך שאין יותר שטחי ּב ּור בסביבה‪ ,‬והיא‬
‫אמרה שזה דווקא די נעים מפני שה ְּב ָל ָיה כמו נעצרת איפשהו בקו‬
‫הירקון ואילו כאן בונים הכול חדש ונקי ויפה‪ ,‬וספי אמר נכון אמא‪,‬‬
‫אבל מצד שני דווקא חבל כי הפיתוח המואץ בלע גם את השדות ואת‬
‫השלוליות ואת שטחי הנרקיסים שליד הרכבת ואין יותר פרחי בר‬
‫באזור‪ ,‬וזה קצת כאילו בלעו לי גם את הילדות‪ ,‬והיא אמרה שפרחי‬
‫הילדות נשארים קיימים בשירים‪ ,‬והוא אמר שהשיר הזה הוא דווקא‬
‫קצת שמאלץ ושהוא לא אוהב כל כך את שלמה ארצי‪ ,‬והיא אמרה‬
‫שאת פרחי הילדות שלה שרו רחל ונעמי שמר‪ ,‬ואז הוא שאל תגידי‪,‬‬
‫באמת‪ ,‬מה זה בדיוק ֶּכַר ְּך‪ ,‬והיא אמרה שזה פשוט ְשמה של פיסת‬
‫קרקע מוגבהת לחוף הכנרת במקום בו נפרד ממנה הירדן — ואיש‬
‫מהם לא היה צריך להזכיר "שדות של אירוסים" ואיש מהם לא היה‬
‫צריך לומר "פרחים בחורף על ה ֶּכַר ְּך"‪ ,‬ופתאום נעשה לה כל כך צר‪,‬‬
‫והכאב על ספי שכך עוזב כיסה על כל הכאבים האחרים‪ ,‬והיא ידעה‬
‫בביטחון גמור שזה מכאיב לה הרבה יותר מחוסר הצדק הסוציאלי ומן‬
‫האינתיפאדה‪ ,‬ושכל החרדה המועצמת שלה על מה שהולך לקרות‬

                                ‫‪83‬‬
   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88