Page 87 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫ראש קל‪ ,‬צעדה אל היקה המבוגר‪ ,‬שבדיוק אז הניח לגופו הארוך‬
‫לקרוס אל תוך שלד ישן של כורסה‪ .‬הזקן‪ ,‬מפני שברגע ההוא נראה‬
‫לה פתאום זקן מאוד‪ ,‬ישב נמוך‪ ,‬ברכיו הגרומות היו מוגבהות באוויר‬
‫— הוא לבש מכנסי חאקי קצרים — שרוכי נעלי העבודה הגבוהות‬
‫שלו היו פרומים והוא הסתכל נכחו במבט מזוגג‪ ,‬התכלת של עיניו‬
‫נראה עכשיו עכור‪ ,‬והיא‪ ,‬שנעמדה מולו במעבר הצר בין הדוכנים‬
‫העמוסים עציצים והתכוונה לפנות אליו בדברים‪ ,‬לא זכרה את שמו‬
‫הפרטי והרגישה שאינה יכולה לפנות אליו ב"מר" או ב"אדוני"‪ .‬היא‬
‫עמדה שם רגע‪ ,‬ממש מעליו‪ ,‬מסתכלת בעיניו‪ ,‬הוא הסתכל דרכה‪ ,‬עד‬
‫שאמרה‪" ,‬אני עושה סיבוב‪" ".‬בסדר‪ ",‬הוא ענה‪ ,‬והיא צעדה פנימה‪ ,‬אל‬

‫חלקיה הרחוקים והעוד יותר שקטים של המשתלה‪.‬‬
‫דממה עמדה בחלל‪ .‬נתזי מים הזדהרו על קרני שמש בודדות‬
‫שהסתננו דרך פתחים מיוחדים בגג‪ .‬טרפים שעירים כוסו אבקת זהב‪.‬‬
‫טיפות כפנינים נקוו בקצות ענפיהם של שרכים וגפניות‪ .‬שערות‬
‫שולמית דקות כבחלום הבהיקו בירוק חי‪ .‬מפרצי חום וארגמן וסגול‬
‫ואפור התערבלו בתוך עלים משוננים של בגוניות‪ .‬כסהרורית צעדה‪,‬‬
‫היא זוכרת‪ ,‬נעליה טופחות קלאק־קלאק רטוב במעברים הצרים‬
‫מרובצי המים‪ ,‬בולעת הכול בעיניה‪ ,‬עוברת מדוכני ַה ְנבטה דרך כל‬
‫מגוון הגילים והצבעים אל חלקיה הבוגרים‪ ,‬הבשלים‪ ,‬של המשתלה‪,‬‬
‫מן הירקרק־הוורדרד־השקוף של עלים בני יומם דרך דוכנים עמוקי‬
‫צבע וחוגגי פריחה‪ ,‬ועד לפיקוסים כבדי נוף ודקלים בגובה אדם וצמחי‬
‫פילודנדרון ומו ַנ ְס ֶטרות בדליים ובעציצי חרס ובחביונות מכל הגדלים‬
‫ובכל הצבעים‪ ,‬והכול ערוך וסדור ומטופח ומסומן‪ .‬היא הצטערה‬
‫שלא הייתה זקוקה לעציצים חדשים בבית — הקיימים לא ניזוקו‬
‫בחורף — אך לא יכלה לעמוד בפיתוי ולקחה לה בכל זאת ַגְר ֶדניה‬
‫אחת משגעת בפריחה מלאה‪ ,‬בגלל הריח‪ ,‬אמרה לעצמה‪ ,‬כאילו הריח‬
‫מעניק לקנייה הזו איזה הכשר רוחני‪ ,‬וגם כמה שיחי ֶגר ֶּברות פורחים‬
‫מקסימים ביופיים‪ ,‬שהיא בחרה אותם אמנם בגלל צבעיהם‪ ,‬אבל גם‬
‫זכרה באותה שעה ַּכ ָתבה שקראה לאחרונה בעיתון על שוש ספקטור‬

‫‪87‬‬