Page 85 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫כהים‪ ,‬וכך גם נכנסה לסופרמרקט בדיוק בבוקר הראשון בו הודיעו‬
‫למשפחות החללים על נפגעיהן‪ ,‬וכשתפסה מה קורה כבר היה מאוחר‬
‫מדי כי כולם כבר הפנו אחריה מבטים מלאי השתתפות‪ ,‬והיא הרגישה‬
‫איום ונורא דווקא משום שלא היה לה שום קשר אישי למלחמה ההיא‪,‬‬
‫או‪ ,‬אם לדייק‪ ,‬נכון יותר‪ ,‬כמעט שום קשר‪ ,‬כי מנש'קה‪ ,‬הרי‪ ,‬למרות‬
‫שכבר נפלט אז משירות מילואים‪ ,‬בכל זאת לבש את מדיו הישנים ואת‬
‫דרגות השדה הירוקות שלו‪ ,‬והתעלם מן הגיבנת שכבר התחילה לבצבץ‬
‫ומן האסתמה‪ ,‬ושעט בג'יפ ישן‪ ,‬רודף אחרי יחידתו לרוחב המדבר‪,‬‬
‫אבל מדי ה־א' של אלי‪ ,‬מקופלים למשעי בתוך עטיפת ניילון חתומה‪,‬‬
‫נשארו במקום שהיו‪ ,‬דחוקים מאחורי בגדי העבודה שלה‪ ,‬במדף הכי‬
‫נמוך‪ ,‬למטה‪ ,‬בארון‪ ,‬והיא תפסה פתאום‪ ,‬לחלוטין נדהמת‪ ,‬שכלל אין‬

‫לה מושג אם הם עדיין שם‪ ,‬או אם‪ ,‬ומתי‪ ,‬בעצם‪ ,‬נפטרה מהם‪.‬‬
‫הכניסה למשתלה קטעה את חוט מחשבותיה מפני שהדרך נעשתה‬
‫צרה מאוד וערוגות חורף מוגבהות ומלאות שתילים רכים ממש נגעו‬
‫בשוליה‪ ,‬והיא הייתה צריכה להיזהר לא להחליק בשלוליות שנקוו‬
‫מרוב השקיה ולא לפגוע בשתילים‪ ,‬וחשבה כמה הכול כאן מטופח‬
‫ואיך מנצלים כאן כל פיסת קרקע פנויה למרות שעיקר פרנסתם מן‬
‫החממה הענקית לצמחי בית‪ ,‬והיא שמחה שלמרות המרחק העדיפה‬
‫את המשתלה הזאת ולא נעצרה באחת מן המשתלות הקיקיוניות‬
‫שצצו לאחרונה בכל מקום בצידי הדרך‪ ,‬ולמרות שהייתה זקוקה רק‬
‫לשתילים עונתיים הגדלים בחוץ החנתה בזהירות את מכוניתה ונכנסה‬

‫פנימה אל החממה‪.‬‬
‫בפנים היה אור מסונן ורך ואוויר רווי אדי מים‪ .‬היה שם מין שקט‬
‫חרוץ ואנשים עבדו מתוך שלווה‪ .‬לא היה חם וגם קר לא היה‪ ,‬הייתה‬
‫נינוחות והיה מעין חלל מובדל‪ ,‬והיא הרגישה איך מתיחותה מתרפה‬
‫ואיך עצביה המגורים נרגעים‪ ,‬ונזכרה שבפעם האחרונה כשקנתה כאן‬
‫שאלה את עצתם לגבי כתמים צהובים מכוערים שפשטו אצלה פתאום‬
‫בדשא‪ ,‬וה ֶי ֶקה המבוגר‪ ,‬זה שהמשתלה נקראת בשמו‪ ,‬ניסה לעמוד‬
‫בדיוק על טיב ה ֶנגע‪ ,‬הפנה אליה עוד ועוד שאלות‪ ,‬התעניין בטיב‬

‫‪85‬‬