Page 79 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫הצדק הטבעי שלה התקוממו‪ ,‬והעיקר‪ ,‬איכשהו‪ ,‬תגובתו של מנש'קה‬
‫ותגובתה שלה לדיון בחדשות על השימוש בגז הזכירו לה את אותה‬
‫שיחת טלפון עם ֶספי למחרת הקרנת הסקופ על ארבעת החובטים‬
‫בבעל החולצה הירוקה‪ ,‬כשספי צלצל ואמר‪" ,‬לפחות הפעם‪ ,‬אמא‪,‬‬
‫בואי להפגנה‪ ".‬הייתה תחינה בקולו‪" .‬בשבילי‪ ",‬כאילו אמר‪" ,‬בשביל‬
‫שאוכל לאהוב אותך‪ ,‬בשביל שאוכל לא להתבייש בך‪" ".‬מי שמוציא‬
‫אות ָך לרחוב משתמש בך לצרכים לגמרי אחרים‪ ",‬נדמה לה שענתה‬
‫לו אז‪ ,‬נוקשה‪ ,‬קנאית לאמת שלה‪ ,‬דו ָחה את היד המושטת‪ .‬כשהיא‬
‫חושבת על זה עכשיו‪ ,‬האם היה זה באמת קולה שלה‪ ,‬אותה קנאות‬
‫ָלאמת שבשמה היא קוטלת באיבן אפשרויות כה רבות של תקשורת‪ ,‬או‬
‫שמא השתקפות קולו של מנש'קה‪ ,‬מתבצרת באותה פיסה של שותפות‬
‫רעיונית? שיחה מרה שדרדרה דרדור נוסף את מערכת היחסים ביניהם‪,‬‬
‫המדורדרת ממילא‪ ,‬ושאולי‪ ,‬לפעמים נדמה לה‪ ,‬הייתה הקש האחרון‬

‫בהחלטה שלו לקום ולעזוב‪.‬‬
‫אבל שוב‪ ,‬מן הצד הראשון‪ ,‬היא הרי באמת שותפה מלאה לחרדתו‬
‫ההולכת וגדלה של מנש'קה לגורל פיסת הארץ הירוקה הזאת‪ ,‬פיסת‬
‫ארץ אשר עוד בנעוריה שלה הייתה רו ָּבה מדבר‪ ,‬ואשר עכשיו‪ ,‬ממש‬
‫משנה לשנה‪ ,‬נעשית ירוקה ורוויה ועתירת צמחייה יותר ויותר‪ ,‬אבל‬
‫בו זמנית‪ ,‬ממש בו זמנית‪ ,‬באיזו תנועת מספריים מפחידה‪ ,‬גם מוטלת‬
‫יותר בספק‪ .‬כאילו מתערער הביטחון הבסיסי ש ֵא ֶלה הן פניו היחידות‬
‫של המתרחש‪ .‬כאילו מתחת לפני השטח מתקדם לו גם איזה תהליך‬
‫מהופך‪ ,‬חופר מחילות‪ ,‬מכרסם‪ .‬הצביטה שהיא חשה בליבה בכל פעם‬
‫שאחד מחבריהם אומר משהו על ילדיו ומסתבר שאחד מהם חי בניו‬
‫יורק‪ ,‬או האריך שוב את שהותו בלוס אנג'לס‪ ,‬כאילו משכו עוד ְל ֵבנה‬
‫מתחת לרגליה‪ ,‬עד שבאה אותה שיחה עם ספי בה הודיע להם שגם‬

‫הוא‪.‬‬
‫ההיזכרות בשיחת הטלפון עם ספי על ההפגנה — עליה לא‬
‫סיפרה בזמנו למנש'קה‪ ,‬נמנעת מלספק דלק נוסף למוקדי המחלוקות‬
‫ביניהם — עוד הגבירה את מבוכתה‪ .‬היא זוכרת שהמשיכה לשתות‬

‫‪79‬‬