Page 77 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫מוקדי התסיסה‪ ",‬על חמישה נערים פלסטינים שנפצעו יום קודם מירי‬
‫חיילי צה"ל — את ההמשך לא הצליחה להבין‪ .‬היא ניסתה להבחין‬
‫מה בדיוק אומרים שם‪ ,‬אבל הכול נשאר ממוסך‪ .‬כשהגיעה סוף סוף‬
‫אל המטבח פעל אמנם הרדיו במלוא עוצמתו‪ ,‬אבל מנש'קה כלל לא‬
‫הקשיב לו‪ .‬צלחתו הייתה כבר ריקה ומוסטת הצידה‪ ,‬לפניו היה פרוש‬
‫העיתון‪ ,‬הגיבנת שלו בלטה מבעד לחולצה הדקה‪ ,‬נשימתו שרקה‬
‫כפי שקורה לו כשהוא מתרגש‪ ,‬עיניו רצו בעצבנות על פני הגיליון‬
‫בשעה שידיו המשיכו לבצוע גושים גדולים מן הלחם‪ ,‬מנגבות בהם‬
‫את שאריות הבצל והשמן מן המחבת ומגששות כעיוורות את הדרך‬
‫אל פיו‪" .‬איזה מטומטמים‪ ",‬הוא נהם מבלי להרים את הראש‪ ,‬מדלג‬
‫על הבוקר טוב‪ ,‬לא מעלה על דעתו לפנות אליה באיזו אמירה אישית‪.‬‬
‫ואולי המהם משהו בינו לבין עצמו והיא לא שמה לב? כשהיא חושבת‬
‫על זה עכשיו‪ ,‬אולי אף הוא ציפה לפנייה אישית ממנה‪ ,‬וההתמקדות‬
‫באירועים חיצוניים לא הייתה אלא איזה סוג של הגנה? הרי גם היא‬
‫יכלה להקדים לו שלום‪ .‬אבל היא לא ממש הבינה שהיא כועסת‪ ,‬גם‬
‫מפני שעוד הייתה מנומנמת והרעש עצבן אותה‪ ,‬וגם‪ ,‬אולי‪ ,‬סחבה‬
‫איתה עדיין משהו מן החלום‪ ,‬וגם‪ ,‬וזה העיקר‪ ,‬מבלי לומר זאת לעצמה‬
‫בפירוש‪ ,‬הרגישה כאילו האינטימיות ביניהם‪ ,‬שנסוגה במשך השנים‬
‫כשהיא ְמ ַפ ָנה מוצב אחרי מוצב‪ ,‬התייצבה והתבצרה בקו האחרון‬
‫שלפני הנפילה המוחלטת במעין מוצב של שותפות רוחנית‪ .‬שותפות‬
‫שאין לפגוע בה‪ ,‬משל הייתה פיסת שותפות זאת כבשת הרש של‬
‫חייהם ביחד‪" .‬איזה מטומטמים" לא היה רק הבעת אי־הסכמה לדרכם‬
‫של קובעי המדיניות או ביקורת על דרך תפקודם של מפקדי צה"ל כפי‬
‫שבאה לידי ביטוי במה שנכתב בעיתון‪" ,‬איזה מטומטמים" היה גם‬
‫מניפסט של אחדות‪ ,‬במידה כמובן שגם היא תתייצב אחריו‪ַ .‬את ואני‪,‬‬
‫ש ָי ַשנו כל אחד בצד שלו במיטה‪ ,‬שאינני מבחין בבגדייך אלא כשהם‬
‫מגוחכים‪ ,‬שהתייאשנו מכבר מלסעוד יחד את סעודת הבוקר‪ ,‬שאיננו‬
‫שואלים זה לשלומה של זו‪ ,‬ששותקים את כל החלקים הכואבים של‬

‫חיינו‪ ,‬את ואני כך וכך חושבים‪.‬‬

‫‪77‬‬