Page 65 - 28222
P. 65
מסע העצמאות של חוה
כבר דחקו אלה את אלה .את האלות השתדלה הצנזורה להצניע .מבול
השנאה ,מערבולת ההקצנה הלאומנית משני הצדדים ,גלים־גלים
שאיימו לקעקע את החומה הדקה של הביטחון והשלווה ,כאילו החל
להיחלש .הדיווחים בעיתונים ,בכל אופן ,עברו לעמודים הפנימיים.
סקופ מצולם בעדשה מגדילה ,כמו זה של ְמ ַטר אבנים בכל הגדלים
הניתך פתאום על ג'יפ צבאי — הג'יפ עוצר במקום — ארבעה לובשי
מדים בנעלי צנחנים פותחים במרדף — חבורת מיידי האבנים נסה
אל הגבעות — המצלמה מתמקדת בחולצה ירוקה של אחד הבורחים
הנראה אלים במיוחד — הארבעה דולקים אחרי החולצה הירוקה
במעלה מדרון טרשי — בעל החולצה נתפס ,סופג חבטות ,מוטל
ארצה — הארבעה עוברים לבעיטות — אחד מהארבעה מתכופף ,מרים
שבר סלע בגודל לבנה ובשבר הזה חובט שוב ושוב בחולצה ,בצוואר,
בגפיים של הגוף המוטל בינתיים חסר אונים לגמרי על הקרקע
הבוצית בין סלעי השומרון הלבנים — סקופ כזה ,חשבה ,כבר לא יכול
היה באותו שלב להופיע על המרקע .אולי שיטות המאבק התעדנו
ותוחכמו בינתיים .אולי הצנזורה נעשתה בינתיים יותר יעילה.
מכל מקום החיים כאילו החלו חוזרים אל מסלולם .ואף היא עצמה,
אם לומר את האמת ,החלה כבר אז לחזור אל מין שגרה .אם ימי
ההתרגשות הראשונים התלבשו על איזו ציפיית חרדה מודחקת בתוכה,
ציפייה ותיקה ,מתמשכת ,חרדת המתנה לאיזה מאורע אקסטטי שיבוא
ויעלה באחת אל פני השטח תהליכים עמומים שהיא קשובה להם זה
שנים ,מאורע שיסחף גם את חייה שלה ֵמח ֹו ֶסר המעש ,מן התסכול,
מן האשם העמום ,מן הבזבוז המשווע ,אם נראה היה לה לשעה קצרה
שההתפרצות הגעשית הזאת שהיא צופה אותה בחרדה ובו זמנית
מייחלת לה ,מצפה לה ובורחת ממנה ,שההתפרצות הזאת הנה־הנה
תסחף גם אותה ,באה הרגיעה המסוימת של הימים האחרונים ,ונר ָאה
שההתפרצות ,לפחות בינתיים ,נבלמה .מפלצות החרדה שהתפרצו
כמעט בחדווה מכל הפינות המדוכאות של חייה החלו נשאבות חזרה
אל מרתפיהן האפלים.
65