Page 171 - 13322
P. 171
וט קרפ | 171
את העולם מפניהם .אך כדי שלא יחשבו הטובים שעליהם לא
מסתכלים ויתפתו לעשות מעשים רעים ,נכתב גם טובים .שהרי
נכתב בספר קהלתֵ :אין ַצ ִ ּדיק ָּב ָאֶרץ ֲא ׁ ֶשר ַי ֲע ֶ ׂשה ּט ֹוב ְו ֹלא ֶי ֱח ָטא ,כי
זה טבע האדם.
ַמְר ֵּפא ָלׁש ֹון ֵעץ ַח ִּיים ְו ֶס ֶלף ָּב ּה ׁ ֶש ֶבר ְּבר ּו ַח
כאן מזכיר לנו שלמה את מעשהו הנורא של יפתח ,כשתפס את מעברות
הירדן ,וכל מי שרצה לעבור היה צריך לומר את המילה "שיבולת",
ובני אפרים לא ידעו לומר זאת ואמרו "סיבולת" .עשו סלף בלשונם,
סילפו אותה .וכך זיהו אותם השומרים ,הרגו אותם אחד אחד והשאירו
מהם רק שלף אחרי קציר הדמיםַ .ו ִּי ּ ֹפל ָּב ֵעת ַה ִהיא ֵמ ֶא ְפַר ִים ַאְר ָּב ִעים
ּוׁ ְש ַנ ִים ָא ֶלף! ומדוע ביקשו שיאמרו דווקא שיבולת ,ולא למשל שבת
שלום? כי השיבולת היתה כבר אז סמל לחמ ּולה אחת ,שהרי השיבולת
היא באמת משפחה גרעינית ,ונתקיים בהם הפסוק ממשליָ :מֶות ְו ַח ִּיים
ְּב ַיד ָלׁש ֹון .ולכן אומר מרפא לשון עץ חיים — שרק הלשון יכלה
להבטיח להם את החיים.
שבר ברוח — בסילוף הלשוני הזה שבר את רוחו של העם .הנמשל:
מרפא לשון עץ חיים — דברי עידוד ,מרפא לשון ,עשויים להביא
רפואה לגוף והם כמו עץ חיים ,הניצב איתן מול תלאות העולם הזה.
מרפא לשון עץ חיים — אילו היה מי שירפא אותם מליקוי־דיבור זה,
היו חייהם ניצלים.
ֱאִויל ִי ְנ ַאץ מ ּו ַסר ָא ִביו ְוׁשֹ ֵמר ּת ֹו ַכ ַחת ַי ְעִרם
המשך דברי שלמה .יפתח קילל את המוסר של בית אביו ,שבו הודר
מן המשפחה ,ורצה להתנקם בעם כולו .ושומר תוכחת יערים — ואילו
מלך כמוני ,השומר ומקיים את צוואת אביו ,יצלח את כל המכשלות
האורבות למנהיג האוויל .האוויל יקלל בריש גלי את ערכי המוסר
שאביו הקנה לו ,אך "שומר תוכחת" ,שהוא חכם וערמומי ,ייראה
כמי שקיבל את התוכחות .הוא לא ינאץ אותן כמו האוויל ,אך יערים
עליהן .למשל ,שנצטווינו בספר שמותַ :ע ִין ַּת ַחת ַע ִין ,וחכמינו שלא
