Page 107 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 107

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות עט‬

                    ‫ופשוט שב"אין סוף" שהינו בלא גבולות כהוראת שמו‪ ,‬אין שום השגה כללב‪.‬‬

‫והגם שבאין סוף אין לנו שום השגה ועסק כלל‪ ,‬וכלשון חז"לג‪" :‬בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא‬
‫בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור וכו'"‪ ,‬כל הגדרות הנ"ל מורות על היות‬

                                                         ‫"האין סוף"‪ ,‬מעבר לכל מציאות קיימת‪.‬‬

‫יעודה של חכמת הקבלהד הינה לבאר על פי מסורת תורת ישראל המקובלת מסיני‪ ,‬את גילוי‬
‫מציאותו וסוד יחודו של הבורא יתברך בהתחברו אל העולמות‪ ,‬והיאך ברא את העולמות‪ ,‬והיאך‬
‫מחייה אותם ומנהיגם‪ ,‬ותכלית סיבת בריאתם ואופן השתלשלותם במדרגותיהם לפרטי רבוא רבבות‬
‫של עולמות אין מספר‪ ,‬וידיעת כל פרטי ענייהם בסוד "שיעור קומתו של יוצר בראשית"‪ ,‬שמותיהם‬

                     ‫וכינוייהם‪ ,‬ופרטי בחינות ההנהגה היוצאות ונמשכות אל הנבראים התחתונים‪.‬‬

‫ביתר הרחבה‪ ,‬חכמת הקבלה ובפרט קבלת רבינו האריז"ל מלמדת אותנו את סדר ואופן תיקונם‬
‫והשתלמותם של כל "פרטי העולמות"‪ .‬ר"ל היאך נתקנים בכח המצוות והמעשים הטובים של‬
‫ישראל‪ ,‬כל מצוה כפי בחינתה הפרטית בשורשי "שיעור הקומה העליונה"‪ ,‬המתחלקת לרמ"ח אברים‬

                       ‫ולשס"ה גידים‪ ,‬המקבילים לרמ"ח מצוות עשה ולשס"ה מצוות לא תעשה‪.‬‬

‫וכן התפילות והמצוות הקשורות בהן‪ ,‬שהינם מתקנים את "כללות העולמות" בבחינת הימים והזמנים‪,‬‬
‫ההולכים ונתקנים מיום ליום לשבוע‪ ,‬ומשבוע לחודש‪ ,‬ומחודש לשנה‪ ,‬ומשנה לשנה לשמיטה‪,‬‬

                                                   ‫ומשמיטה ליובל‪ ,‬עד גמר השתא אלפי שניןה‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

                                                                       ‫ב‪ .‬עיין עץ חיים )‪.('á äøé÷ç 'à óðò 'à øòù‬‬
                                                                                               ‫ג‪ .‬חגיגה )‪.(á"ò à"é‬‬

‫ד‪ .‬העמק דבר‪ -‬כל סוד הבריאה הינה סוד התנועה‪ ,‬בסוד )‪ֵ" :('ç ã"ô íéìäú‬י ְלכוּ ֵמ ַחִיל ֶאל ָחִיל"‪ .‬ולכן עצם מציאות‬
‫הנברא הינה התנועה‪ ,‬ואילו מציאות שאינה מתנועעת זוהי רק מציאותו יתברך‪ .‬ולכן שאנו מגדירים את דרכי הנהגתו‬
‫יתברך בהם עוסקת חכמת הקבלה‪ ,‬זוהי בעצם מציאות הנבראים‪ ,‬שכן מהות הנבראים כולם הינה מציאות של תנועה‪,‬‬
‫ומי שמניעה הינו הבורא יתברך‪ .‬ולכן שאנו באים לעסוק בדרכי הנהגתו יתברך צריכים אנו לברר את אמיתת המציאות‬
‫שהינה התנועה‪ .‬ר"ל שישנה תנועת הנברא והיא הנקראת בחירה‪ ,‬ותנועת הבורא "המחייה" את הנברא‪ ,‬וממילא במציאות‬
‫הבורא אין אנו יודעים את מהות מציאותו‪ ,‬ותופסים אותו רק במציאות התנועה הנקראת "דרכי הנהגתו יתברך"‪ ,‬ואילו‬

     ‫בו יתברך )‪ (êøáúé åúåîöò ì"ø‬אשר "חסר" תנועה אנו רק מתפללים אליו )‪ (åéúåãéî àìå åéìà" ãåñá‬ומאמינים בו‪.‬‬
‫ה‪ .‬עיין נהר שלום )‪ (à"ò â"é‬וז"ל‪" :‬והמשכיל יבין כי כל אלו המאורות מן המאציל העליון יצאו ונתפשטו ונשתלשלו‬
‫כל א' כפי שיעור הבירור והתיקון הצריך לו כפי שיעור מיעוט או ריבוי הבירור והתיקון הצריך להם כך הוא קירובם‬
‫וריחוקם מן המאציל כי האור שאינו צריך זמן רב לבירורו ותיקונו הוא יותר זך מחבירו והוא עליון וקרוב אל המאציל‬
‫יותר מהאור הצריך זמן יותר לבירורו ותיקונו וכולם מאור המאציל העליון יצאו ונתפשטו מדריגה למטה ממדריגה‬
‫ומדריגה לפנים ממדריגה מראש א"ק עד העשיה ונפרטו לכמה אלפי רבבות עולמות דא"ק ואבי"ע זה לפנים מזה‬
‫מלבישים זה את זה בשוה ומספר כללות פרטותם הוא כפי מספר ימי שני זמן בירורם ותיקונם שהם שתא אלפי שני‬
‫דהוי עלמא וכו'‪ .‬אשר הם נפרטים לשנים ולחדשים ולשבועות ולימים לבד ובכל יום נתקן פרט אחד דכללות א"ק‬
‫ואבי"ע כפי סדר מטבע מה שנעשה בו' ימי בראשית וכעד"ז הוא בירור ותיקון סדר הזמנים שהם בבחינת פרטי פרצופי‬
‫ו"ק נה"י וחג"ת דנה"י שמשם התחילו לשמש המאורות אמנם הם נפרטים ליובלות ולשמטות ולשנים ולחדשים‬
‫ולשבועות ולימים ובכל תפלה ובכל מצוה הנעשים באותו יום מתבררים ועולים בירורים חדשים אשר לא נבררו ולא‬

                                                                          ‫עלו מיום שנברא העולם עד היום הזה"‪.‬‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112