Page 271 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 271

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו הרש"ש זי"ע רמג‬

                                                  ‫‪z‬‬
                                      ‫מבלעדי הקדמות מהרח"ו אשר הועברו פה אל פה רב לתלמיד‪ ,‬לא יהיה ניתן‪.‬‬
‫וכן כתב הרמ"ז )אגרות סימן א'( וז"ל‪" :‬ואפילו אם המצא תמצא איזו כוונה בזוהר‪ ,‬אין כח בידינו לכוון אותה‪ ,‬כי אין‬
                     ‫אתנו יודע אם הוא דבר שוה לכל נפש‪ ,‬או לאיזה זמן מהזמנים‪ ,‬כי יש שינוי בימים ובמועדים"‪.‬‬
‫ומכאן תקיש לענין הקדמותיו הנפלאות של רבינו הרש"ש זי"ע‪ ,‬אשר הכריח עיסוקם בהם‪ ,‬על מנת להבין את דברי‬

                                                                                            ‫האריז"ל באופן הראוי‪.‬‬
‫וראוי לציין ולהעיר על דברי מרן הרש"ש זי"ע‪ ,‬שאסר ללמוד בספרי שאלה המקובלים הראשונים ואחרונים‪ ,‬אלא בכתבי‬

                                                       ‫מהרח"ו זי"ע בלבד‪ ,‬ולהבין שבאמת אין "הדברים כפשוטן"‪.‬‬
‫כלשון בעל שומר אמונים הקדמון )לר' יוסף אירגאס זי"ע ריש הקדמת ספרו( וז"ל‪" :‬גם במקצת מהחכמים הלומדים‬
‫בחכמת הקבלה ראיתי שערוריה‪ ,‬כי מיד בהתחלת למודם הם קופצים ללמוד חכמת האריז"ל ולאכול מטוב פריה‪ ,‬טרם‬
‫היותם שלמים בידיעת התחלות החכמה ועיקרי האמונה‪ ,‬אשר המקובלים )הראשונים(‪ ,‬ביאורום בספריהם‪ ,‬להודיע איזה‬
‫דרך ישכון ואיזה מקום בינה‪ .‬אמנם אלה האנשים באים מחמת טענה כי האר"י זלה"ה אמר לתלמידו הרח"ו ז"ל‪ ,‬כי‬
‫כל הספרים של קבלה שלאחר הרמב"ן זלה"ה אינם ביושר החכמה הזאת‪ ,‬ושהם בנויים בשכל האנושי‪ ,‬לא מקובלים‬
‫מפי הראשונים ולא מפי העליונים עד כן לשונם‪ .‬והם לא ידעו ולא יבינו כי דברי האר"י הללו הם אמורים על הקדמות‬
‫פרטיות מהחכמה ומימי בריכה העליונה‪ ,‬אבל לא בשרשי החכמה ועיקרי האמונה‪ ,‬כי באלה לא תמצא שינוי ומחלוקת‬
‫בין הראשונים והאחרונים‪ ,‬רק שיש מהם אשר רמזום בסודות להחכימנו‪ ,‬ויש מהם אשר האריכו בדיבורם והרחיבו‬
‫ביאורם למען לא תשכח מפי זרענו‪ .‬ומכאן מודעא‪ ,‬כי תורת האר"י תמימה לימי שכבר למד וידע התחלת החכמה‪ ,‬וכמו‬
‫שהיו תלמידיו בעת שהלכו ללמוד לפניו חכמים מחוכמים בחיבורי הקדמונים‪ ,‬ומפי כך לא הוצרך האר"י רבם לדבר‬
‫בם ולבאר את נתיבם‪ ,‬כי אם לנטוע נטעי נעמנים ולעשות כונים ודרושים יקרים מפנינים‪ .‬ועל כל זה באו מכתבי קדשו‬
‫הרבה ענינים בם יבין המבין כי לא נטה האר"י זלה"ה מדרכי המקובלים הראשונים בשרשי האמונה ולפני ולפנים‪ .‬ואשר‬
‫לא שם לבו לעלות דרך מסילותיהם‪ ,‬הוא מפני שלא למד מקודם עיקרי החכמה וענפיהם‪ ,‬ובזה טח מראות עיניהם‬
‫אבדה האמונה ונכרת מפיהם‪ .‬ויובן מדברי קדשו‪ ,‬שחשיבות לימוד הקדמות קבלת הראשונים "מאירה נתיבתם" של‬
‫ההולכים בדרך תורת האמת‪ ,‬ובפרט תורת רבינו האריז"ל‪ ,‬ומשום שעיקר לימוד חכמה זו נוגעת בעיקרי יסודות ועיקר‬
‫האמונה‪ ,‬נאמרו דברים אלו בבהירות מוחלטת מפי "חד בדרא" ר' יוסף אירגאס זי"ע‪ ,‬שדבריו נתקלו כעטרה בראש כל‬

                                                                                      ‫המקובלים האחרונים כנודע‪.‬‬
‫וסיכם הרה"ג המקובל יעקב הלל שליט"א )מאמר גדול השלום עמ' פ"ד(‪ ,‬דאם באמת דברי מרן הרש"ש זי"ע הינם‬
‫כפשוטן‪ ,‬שמעולם לא למד בשום ספר מספרי המקובלים הראשונים‪ ,‬אלא רק בכתבי האריז"ל בלבד‪ ,‬אם כן אנו צריכין‬
‫לומר שלא הוצרך דברי הראשונים‪ ,‬כדי לבסס וליסד בדעתו את עיקרי האמונה‪ ,‬כי קבל "הקדמות השרשיות" לנושאים‬
‫אלו מפי רבותיו פה אל פה‪ .‬אבל כגון אנו בדידן בעונותינו הרבים‪ ,‬אנו נעדרי מסורת הקבלה מפה אל פה‪ ,‬צריכא רבא‬
‫הידיעה ביסודות האמונה כפי שבארום גדולי המקובלים הראשונים בספריהם‪ .‬דרך נוספת להסביר הינה שמעיקרא לא‬
‫כיונו רבינו הרח"ו זי"א ומרן הרש"ש זי"ע באזהרותיהם לאסור הלימוד בספרי שאר המקובלים ובכללם המקובלים‬
‫הראשונים‪ ,‬אלא רק את ההקדמות הפרטיות שבספריהם‪ ,‬אולם לידע "יסודות הקבלה" "ועיקרי האמונה" המתבארים‬
‫מתוך דבריהם‪ ,‬מותר וצריך וחייב האדם "לחרותם על לוח לבו"‪ ,‬או לפחות יסתפק בידיעות הנחוצות ביותר מעניני‬
‫היסודות והעיקרים הנזכרים‪ ,‬שליקטו המקובלים הראשונים‪ ,‬ובכך בס"ד לא יארע לו שום תקלה בלימוד כתבי האריז"ל‬

                                                                                          ‫"העמוקים והמופשטים"‪.‬‬
‫אמנם ודאי שהדבר ברור שמעולם לא עלה על דעתו של מרן הרש"ש ז"ל באזהרתו‪ ,‬לאסור הלימוד בספרי רבינו הרמ"ק‬
‫זי"ע‪ ,‬ובודאי לא במה שהרחיב הביאור בספריו מהנוגע לעיקרי יסודי האמונה‪ ,‬המבוססים על גדולי המקובלים הראשונים‬
‫שקדמוהו‪ .‬אמנם גם אותם המקובלים )כדוגמת הרמ"ע מפאנו בהקדמתו לספרו "עסיס רימונים" וכן אגרות הרמ"ז סימן‬
‫ח'(‪ ,‬שהגדירו את תורת הרמ"ק זי"ע לעומת תורת האריז"ל‪ ,‬כערך "עולם התוהו" לעומת "עולם התיקון"‪ ,‬כוונתם‬
‫הקדושה הינה רק להוכיח לאותם בני אדם המחזיקים ולומדים תורת הרמ"ק זי"ע בלבד‪ ,‬בלא תורת האריז"ל כלל‪ .‬אבל‬
‫מי שלומד ועושה תורת האריז"ל עיקר‪ ,‬ומשלים הידיעות הנחוצות שבענייני עיקר האמונה על פי תורת הרמ"ק ז"ל‪,‬‬
‫אין לך למעלה ממנו‪ .‬ולמעשה ישנם הרבה מאוד הקמות נחוצות שיוכל המעיין "לדלות" מכתבי הרמ"ק זי"ע‪ ,‬לסייע‬
‫להבנת כתבי האריז"ל על אמיתתם‪ ,‬שידוע שדברי הרמ"ק זי"ע‪ ,‬הינם יסוד ושורש לכל ידיעת חכמת הקבלה‪ ,‬ובלעדו‬
   266   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276