Page 274 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 274
קבלת רבינו הרש"ש זי"ע yניב שפתים רמו
אומנם במקום אחר אפשר שכתב הסוגיא כפי היותה מתבארת על פי ערכי הכינוים או על פי עומק
הכוונה ,ולא בדרך הפשט ,על דרך שמצינו בפשט התורה כדוגמת "הש"ס ופוסקים" ,דסוגיא
בדוכתא עדיפאפב.
ודע ידידי המעיין ,וקנה לך "כלל חשוב" ,שבכל מקום הגם שמרן הרש"ש זי"ע ,הרחיב ופירט הכוונות
בפרטות כנודע ,מכל מקום היה משתדל בכל כחו לבל לשנות מפשט דברי האריז"ל.
כמו שהעיד בלשונו המהרי"ט אלגאזי זי"עפג",השימש בקודש" בנשיאות ישיבת בית אל ,אחרי
הסתלקות מרן הרש"ש זי"ע ,וז"ל" :וכך היה אומר לנו כי לבנו נוקפו לעשות מעשה היפך פשט דברי
הרב ז"ל".
דרך הכרעה נוספת שמצינו אצל מרן הרש"ש זיע"א ,הינה שפעמים מכריע "כשער הכוונות"פד,
ופעמים "כפרי עץ חיים"פה ,והכול מרוח הקודש אשר "פעמה בו" בכל הכרעותיו.
z
פב .עיין יד מלאכי )כללי שאר הפוסקים אות י"ב(.
פג .נדפס בספר )דברי שלום י"ז ע"ד ובקונטרס ושבתה הארץ הנדפס בסוף ספר מעיל אליהו ועוד(.
וכן כל חכמי וקדושי בית אל העידו אחריו.
כלשון היר"א )קנין פירות ביאור לכוונות ליל שבועות עמ' פ"ז( וז"ל" :כבר מסורת היא בידינו מרבותינו עליהם
השלום ,כי אפילו שהיה )מרן הרש"ש זי"ע( ,מפלפל ועולה בכח עיונו הזך וזכרונו הנפלא ,עם כל זה היה מדקדק
הרבה וקשה עליו לצאת מפשט דברי הרב ז"ל מספר הכוונות ועץ החיים ,וכמו שכתב מהרי"ט אלגאזי וכו' ,כי אפילו
שדעתו היה עמוק עמוק מי ימצאנו ויודע פשר דבר ,עם כל זה דברי הרב ניצבים לו למטרה ,שלא לסדר ולכוין היפך
פשט דברי הרב".
וכן בדרך זו כתב מהר"א פירירא )תולדות אהרן ומשה סימן ב'( וז"ל" :שהרב )הרש"ש( זיע"א ,הגם שכל רז לא אניס
ליה בודאי בלי שום ספק לנו ,אבל רצונו לילך בדרך הרח"ו זיע"א ,מה שיוכל לצמצם לילך בדרכו הטובה הולך ,הגם
שהוא )הרש"ש זי"ע( ,הולך ביותר פרטות ,ויותר נראה נסתר ממנו ,אפילו הכי מה שיבא לו כי לא יזיק כלל לכוונה
הולך כדרכו דרך הקודש וכו' .ועל זה נקט וכו' ,להורות למתחילים בחכמה זו ,כי לא שינה מדברי הרח"ו זיע"א אפילו
כמלא נימא ,והגם שנראה שינוי כמן השמים על הארץ ,הכל הולך אל מקום אחד ,ואלו ואלו דברים אלוקים חיים אמת
ואין בה נפתל ועיקש חס ושלום ,כאשר אנחנו וכל ההולכים בעקבותיו זיע"א ,מעידים בלי ספק כלל".
וכן הוסיף המעיל אליהו )לר' אליהו מני ביאור לנהר שלום הקדמת טלית קטן וגדול( וז"ל" :ועיין תורת חכם שעשה
כוונה להחזרת ד' ציציות לאחוריו וכו' ,ורבינו )הרש"ש זי"ע( לא כתב )בסידורו( הכוונה הזכרת בתורת חכם ,לפי
שרהיטות לשון הרז"ל וכו' ,לא משמע הכי וכו' .ואף על גב שלא יש קושיא על הרב תורת חכם מלשונות אלו ,לפי
שלשונות אלו קאי על הכללות ,ואלו על הפרטות ,מכל מקום רבינו )הרש"ש זי"ע( ,בכל מקום הוא רוצה לתפוס
בפשיטות דברי הרז"ל כנודע".
וכן כתב בפתח עיניים )נ' ע"א( לעניין הזווגים הנעשים במילה "ויעבור" בסידור וז"ל" :כבר כתבנו וכו' דכן צריך
להיות ,אלא דהרש"ש ז"ל לא כתב בסידור אלא מה שנזכר בדברי הרב ז"ל".
אמנם עדיין צ"ע ,שהרי כתב מרן הרש"ש זי"ע ,בהדיא )הקדמת רחובות הנהר ב' ע"ד( ,דכל דברי הרב ז"ל מיוסדים
על ערכי הכינויים ,ולכאורה נראה שכן הרש"ש זי"ע ,משנה מפשט לשון הרב ז"ל ,אמנם ניתן לומר אף על פי כן ,לרוב
המקרים לא יהיה העולה מדבריו הקדושים סותרים את המשמעות העולה מדברי הרב ז"ל.
פד .כמובא במהר"א פירירא )בגדי קודש אשר לאהרן סימן ס"ט( וז"ל" :אפילו הכי כתבם הרש"ש זיע"א שייכים לכל
יום ,על ידי רוח ה' שדיבר בו בלי ספק וכו' ,והרי שלא חשש גם לזה הלשון )דפרי עץ חיים( ,והכל על ידי רוח ה'
דיבר בו ודאי מה לכוין ומה לא לכוין".
פה .כדוגמת כוונת הרי"ו דראש השנה ,כפי שהסביר מהר"א פירירא זי"ע וז"ל" :ונראה מפני שלא נמצא בפרי עץ חיים
זה הלשון כלל ,והרש"ו זיע"א ,שהביאו )בשער הכוונות( ,אפשר מאיזה תלמיד האר"י זיע"א כתבו ולא מהרח"ו זיע"א,
