Page 278 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 278
קבלת רבינו הרש"ש זי"ע yניב שפתים רנ
ביתר עמקות" ,הכלל צ"ע" בדברי הרש"ש זי"ע הינו ,שעל המעיין לעיין היטב בפרקין ,או במקום
אחר ואז להבין הקושיא.
כלשון רבינו הכרם שלמה זי"עצג וז"ל" :כי ידוע הוא כי בכל מקום שכותב הרב ז"ל או הרש"ש ז"ל
צ"ע ,פירושו צריך לעיין בדבר זה או בפרקין או במקום אחר ותבין ויתיישב לך".
ואם תרצה "להעמיק" ב"כלל זה" ,תבין שכל הצ"ע שהניח לנו מרן הרש"ש זי"ע ,הינו גופא
התשובה ,אלא שהיה מוכרח להעלים הדבר למי שאינו ראוי .ר"ל ע"י ריבוי "הקושיות" "והתמיהות"
שהשאיר רבינו הרש"ש זי"ע ,ידע המעיין כיצד לעיין ,וממילא מכוח הקושיא יבין התירוץצד .במילים
אחרות ,הקושיות והצ"ע הכתובים על לשונות רבינו האריז"ל ב"הגהות השמ"ש" לאורך ספר עץ
חיים ,הינם רק "למראה עינים בלבד".
ר"ל בא להורות לנו הדרך להבין ההכרחיות הקדמותיו המופלאים והנוראים הכתובים
ומבוססים על פי לשונות רבינו האריז"ל בפשיטות גדול ,כמובא בהקדמתו "רחובות הנהר",
ובסידוריו הקדושים.
ולכן על ידי שנשיג ונתעורר בדקדוקי הקושיות הנראה סותרים לכאורה מלשונות האריז"ל ,ממילא
נוכל להתעורר למצוא ולהבין פתרונם האמיתי המפוזרים בין כתבי מרן הרש"ש זי"ע.
ויובן שאם לא היינו זוכים לאותה "הגהת צ"ע" של מרן הרש"ש זי"ע ,לא היינו יכולים וזוכים לעיין
בלשונות האריז"ל ,ולמצוא את "האור הטמון" בתוך אותן הלשונות.
באופן שכל התכלית דצ"ע בלשון רבינו הרש"ש זי"ע ,הינה כדי לצוות אותנו ולעורר אותנו הלומדים,
לחפש ולדרוש בכוחות העיון והעמקה ,את הדרך שבו שוכן "האור" שהעלים והסתר רבינו האריז"ל.
z
צג .כרם שלמה )ח"ב שער העקודים פ"ה אות ט"ו(.
וכן הוסיף במקום אחר )ח"ו שער י"ח פ"ד אות א'( וז"ל" :כוונת הרש"ש ז"ל לעורר אותנו על הבנת דברי הרב
ז"ל וכו' ,וכבר נודע כלל זה של הרש"ש ז"ל כל מקום שכותב צ"ע ,פירושו צריך לעיין היטב ולמצא הדבר מפורש
במקום אחר".
וכעין זה כתב הרב שמן ששון )עץ חיים שער ט"ל פרק י"א( וז"ל" :דע דכל מקום דכתב רבינו )מהרח"ו זי"ע( צ"ע,
אין רצונו לומר שנשאר לו הענין ההוא בצריך עיון ,על דרך הפשט ,דכבר ברור לו הענין ממה שנתבאר במקומות
אחרים ,אלא לנו קאמר לעיין בענין ההוא הנראה כחולקים".
צד .כמובא בלשון רבינו מהר"א פירירא )בגדי קודש אשר לאהרן עמ' רב"י טור ב'( וז"ל" :עוד כלל אחד אגיד
לאחי ,כשנמצא איזה צריך עיון בדברי הרב החסיד )רבינו הרש"ש זי"ע( ,הצריך עיון עצמו מבאר מה שאנחנו צריכין
לידע ,היינו ששם עצמו הוא תשובתו ויישובו ,כי כן ניסיתיו ובחנתיו בכמה הגהות ,וזה מחכמת הרב להעלים למי
שאינו ראוי".
והוסיף במקום אחר )קונטרס המשך ספר תולדות אהרן ומשה סימן פ'( וז"ל" :אינו מניח שום קושיא וצריך עיון כלל,
אלא הכל ברור כשמש אצלוח ,והגם שבעץ החיים בהגהותיו הניח כמה צריך עיון ,הרואה יראה תשובתו בתוך הקושיא
בעצמה כאשר בחנתי ונסיתי אני .ואם כותב בסופו עוד צריך עיון ,רצונו לומר ,וצריך עיון לך הלומד ,ולא לעצמו חס
ושלום ,כי הוא בא לפרש ולא לסתום ,אלא שמוכרח להעלים וכו' ,ועל הלומדים החיוב ליתן דעתם כי הוא נתן בעין
יפה ממש".
