Page 278 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 278

‫קבלת רבינו הרש"ש זי"ע ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫רנ‬

‫ביתר עמקות‪" ,‬הכלל צ"ע" בדברי הרש"ש זי"ע הינו‪ ,‬שעל המעיין לעיין היטב בפרקין‪ ,‬או במקום‬
                                                                        ‫אחר ואז להבין הקושיא‪.‬‬

‫כלשון רבינו הכרם שלמה זי"עצג וז"ל‪" :‬כי ידוע הוא כי בכל מקום שכותב הרב ז"ל או הרש"ש ז"ל‬
                 ‫צ"ע‪ ,‬פירושו צריך לעיין בדבר זה או בפרקין או במקום אחר ותבין ויתיישב לך"‪.‬‬

‫ואם תרצה "להעמיק" ב"כלל זה"‪ ,‬תבין שכל הצ"ע שהניח לנו מרן הרש"ש זי"ע‪ ,‬הינו גופא‬
‫התשובה‪ ,‬אלא שהיה מוכרח להעלים הדבר למי שאינו ראוי‪ .‬ר"ל ע"י ריבוי "הקושיות" "והתמיהות"‬
‫שהשאיר רבינו הרש"ש זי"ע‪ ,‬ידע המעיין כיצד לעיין‪ ,‬וממילא מכוח הקושיא יבין התירוץצד‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬הקושיות והצ"ע הכתובים על לשונות רבינו האריז"ל ב"הגהות השמ"ש" לאורך ספר עץ‬

                                                          ‫חיים‪ ,‬הינם רק "למראה עינים בלבד"‪.‬‬

‫ר"ל בא להורות לנו הדרך להבין ההכרחיות הקדמותיו המופלאים והנוראים הכתובים‬
‫ומבוססים על פי לשונות רבינו האריז"ל בפשיטות גדול‪ ,‬כמובא בהקדמתו "רחובות הנהר"‪,‬‬

                                                                           ‫ובסידוריו הקדושים‪.‬‬

‫ולכן על ידי שנשיג ונתעורר בדקדוקי הקושיות הנראה סותרים לכאורה מלשונות האריז"ל‪ ,‬ממילא‬
             ‫נוכל להתעורר למצוא ולהבין פתרונם האמיתי המפוזרים בין כתבי מרן הרש"ש זי"ע‪.‬‬

‫ויובן שאם לא היינו זוכים לאותה "הגהת צ"ע" של מרן הרש"ש זי"ע‪ ,‬לא היינו יכולים וזוכים לעיין‬
                              ‫בלשונות האריז"ל‪ ,‬ולמצוא את "האור הטמון" בתוך אותן הלשונות‪.‬‬

‫באופן שכל התכלית דצ"ע בלשון רבינו הרש"ש זי"ע‪ ,‬הינה כדי לצוות אותנו ולעורר אותנו הלומדים‪,‬‬
‫לחפש ולדרוש בכוחות העיון והעמקה‪ ,‬את הדרך שבו שוכן "האור" שהעלים והסתר רבינו האריז"ל‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

                                                               ‫צג‪ .‬כרם שלמה )ח"ב שער העקודים פ"ה אות ט"ו(‪.‬‬
‫וכן הוסיף במקום אחר )ח"ו שער י"ח פ"ד אות א'( וז"ל‪" :‬כוונת הרש"ש ז"ל לעורר אותנו על הבנת דברי הרב‬
‫ז"ל וכו'‪ ,‬וכבר נודע כלל זה של הרש"ש ז"ל כל מקום שכותב צ"ע‪ ,‬פירושו צריך לעיין היטב ולמצא הדבר מפורש‬

                                                                                                    ‫במקום אחר"‪.‬‬
‫וכעין זה כתב הרב שמן ששון )עץ חיים שער ט"ל פרק י"א( וז"ל‪" :‬דע דכל מקום דכתב רבינו )מהרח"ו זי"ע( צ"ע‪,‬‬
‫אין רצונו לומר שנשאר לו הענין ההוא בצריך עיון‪ ,‬על דרך הפשט‪ ,‬דכבר ברור לו הענין ממה שנתבאר במקומות‬

                                                       ‫אחרים‪ ,‬אלא לנו קאמר לעיין בענין ההוא הנראה כחולקים"‪.‬‬
‫צד‪ .‬כמובא בלשון רבינו מהר"א פירירא )בגדי קודש אשר לאהרן עמ' רב"י טור ב'( וז"ל‪" :‬עוד כלל אחד אגיד‬
‫לאחי‪ ,‬כשנמצא איזה צריך עיון בדברי הרב החסיד )רבינו הרש"ש זי"ע(‪ ,‬הצריך עיון עצמו מבאר מה שאנחנו צריכין‬
‫לידע‪ ,‬היינו ששם עצמו הוא תשובתו ויישובו‪ ,‬כי כן ניסיתיו ובחנתיו בכמה הגהות‪ ,‬וזה מחכמת הרב להעלים למי‬

                                                                                                     ‫שאינו ראוי"‪.‬‬
‫והוסיף במקום אחר )קונטרס המשך ספר תולדות אהרן ומשה סימן פ'( וז"ל‪" :‬אינו מניח שום קושיא וצריך עיון כלל‪,‬‬
‫אלא הכל ברור כשמש אצלוח‪ ,‬והגם שבעץ החיים בהגהותיו הניח כמה צריך עיון‪ ,‬הרואה יראה תשובתו בתוך הקושיא‬
‫בעצמה כאשר בחנתי ונסיתי אני‪ .‬ואם כותב בסופו עוד צריך עיון‪ ,‬רצונו לומר‪ ,‬וצריך עיון לך הלומד‪ ,‬ולא לעצמו חס‬
‫ושלום‪ ,‬כי הוא בא לפרש ולא לסתום‪ ,‬אלא שמוכרח להעלים וכו'‪ ,‬ועל הלומדים החיוב ליתן דעתם כי הוא נתן בעין‬

                                                                                                      ‫יפה ממש"‪.‬‬
   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283