Page 276 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 276
קבלת רבינו הרש"ש זי"ע yניב שפתים רמח
וכן מהי התועלת בלהקשות ולפלפל ולתרץ ממקום למקום ,ומענין לענין ,בפשטי לשונות רבינו
האריז"ל ,שכפי המבואר לעיל הינם רק "לבושים חיצוניים"?
אלא התשובה הינה בלשונו של רבינו הרש"ש זי"עפח" :ואף על פי שיש בזה פנימיות וסוד ,ואין
הדברים כפשוטן ,הכל הולך למקום אחר" .ר"ל ,כי אין שום "תפיסה" "והשגה" בעולמות העליונים,
אלא על ידי שימוש בציורים ודמיונות ומשלים של העולם הזה.
ולזאת ידיעת והשגת המשל החיצון בתכלית הדיוק והבירור האפשרי ,הינו התנאי הראשון הגורם
להשגת הנמשל ,אף על פי שהינו מועט כפי ערך השגתינו.
ובאמת כי "משלי הסודות העליונים" שנזכרו בדברי רבינו האריז"ל ,הינם "כענף ממש" של מציאות
הסודות כפי שהם במצבם האמיתי בעולמות העליונים.
ר"ל "עצם הסוד המופשט" ,לאחר שנתפשט והשתלשל דרך העולמות עד הגיעו לעולמנו השפל.
ולכן דייקא בידיעת "המשל החיצון ,בדרך "בפלפול" "בירור" "ועיון" ,יתגלה ללומד ענייני אותם
הסודות .כי עצם מציאות אותם הניצוצי אור של השגת הנמשל ,אין שום אפשרות בעולם לתרגם
במושגים מוחשיים ובכינויי עולמנו ,אלא דוקא "מתנוצצין" בדקות והעלם דרך המשל ,לאחר שנתלבן
על ידי "פלפולא דאורייתא" ,בפנימיות לבו ושכלו של הלומד.
ולזה תבין מדוע קבעו רבותינו המקובלים זי"ע ,שעיקר הדגש בסדר הלימוד לברר וללבן היטב פשטי
לשונות רבינו האריז"ל ,כפי משמעות פשט המשלים המלובשים בהם סודות עליונים.
כי השגת הסודות הטמונים והמוסתרים באותם המשלים לא יושגו אל ידי "הסח הדעת ממש",
בהאירם דרך המשל ,וזהו המכוון בשיטת בשיטת מרן הרש"ש זי"ע ,בענין המשל והנמשלפט.
ובכך ראה החשיבות לדעת להשיג בברירות ובהירות היותר אפשרי בידיעת ולימוד סודות
חכמת הקבלה.
ובדבר הזה "אחוז" ו"תלוי" כל שארי ההשגות והגלויים הגדולים והנוראים שאפשר לתלמיד חכם,
המעיין ומתייגע בזיכוך חומרו והתקדשות נשמתו להשיג .דהיינו ,משלב הנזכר של ידיעת המשל
החיצון כפשוטו על בוריו ,ולהלאה ממדרגה למדרגה ,ומעלה מעלה עד רום האצילות ,והוא הנקרא
"אובנתא דליבא".
z
פח .הגהות השמ"ש )עץ חיים שער ל"ד פ"ב כלל ה'(.
פט .אולם עיין שישנו עוד אופן "לפתור" משלי וכינוי חכמת הרז ,והוא כפי התגלותם והשגתם של אורות השפעה
עליונים ,בתהליכי ההנהגה שבבריאה ,כפי שביאר רבינו הרמח"ל זי"ע בספריו ,וביסס שיטתו בזה בעיקר על המאמר
בזוהר )חדש שיר השירים( על הפסוק "הגידה לי שאהבה נפשי" ,שפירש במאמר הנזכר חיוב ארבע ידיעות שורשיות
שבחכמת הקבלה.
הראשונה הינה ידיעת האילן בכללה כפי שנתבארה בלשונות האריז"ל ,וממנה מסתעפים עוד ג' ידיעות עיקריות ,שהן
"ידיעת צורת גוף האדם" וכל עניני הנהגתו ,כיצד הוא משתרש מן הספירות העליונות ,מה הוא בתחילתו ומה בסופו,
וכן תרגום והעתקת פרטי הידיעות שנמסרו ונכתבו בספר הזוהר הקדוש ,ובכתבי האריז"ל בענייני הפרצופים של
העולמות העליונים.
