Page 281 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 281
ניב שפתים yקבלת רבינו הרש"ש זי"ע רנג
אולם כאשר מדובר ביישוב שמועות בלשונות רבינו האריז"ל ,מבלי מקור לכך בדברי רבינו הרש"ש
זי"ע ,וודאי שישנו חיוב ל"תור בחכמה"קא ,ולידע ולהבין מהיכן "מקור מוצא מים חיים" לדבריו מתוך
דברי האריז"ל.
ואדרבא ,לכתחילה ראוי להתייגע הרבהקב ,עד שנזכה בס"ד להגיע שיהיו דברי הרש"ש זי"ע" ,עולים
בקנה אחד" ,עם דברי האריז"ל.
ואף כל היגיעה והפלפול יש לנו להאמין באמונה שלימה ,כי כל דבריו של רבינו הרש"ש זי"ע ,הינם
כדברי "קבלה מסיני" ,אשר אינם צריכים חיזוק.
הנפקא מינה תהיה כאשר לא ימצא סיוע ומקור לדברי רבינו הרש"ש זי"ע ,מדברי האריז"ל ,ולכן לא
מפני זה נדחה דבריו ח"ו להלכה למעשה.
וכן "הלכה למעשה" ,מסביר הרה"ג המקובל ר' שריה דבליצקי זצ"לקג ,שהכול הולך בתר הכלל" ,ואם
ריק הוא -ממך".
z
קא .כמובא בלשון הרמ"ק )אור החמה( וז"ל" :ואף אם תעסוק בפשוטי הדברים בחכמה הזאת ,לא ישיג המדרגה הזאת
אלא כאשר יפלפל וייטיב עיונו ,ואם לא ישיג בפעם אחת ושתים יחכה ,כי בהתמדת העיון ישיג ,אז נקרא מחכה וישיג
המדרגה הזאת ,שאז משתמש בחכמה ובינה .כי החכמה הם ראשי פרקים שנמסרו לנו ונמצאו בספרי הרשב"י ע"ה,
ובינה הוא להבין דבר מתוך דבר ,ולהתפלפל ולדקדק הרבה בחכמה ואז יצא לו סוד ,והרי הוא מחדש חידוש בתורה
שמעלתו גדולה".
והוסיף במקום אחר )פרשת בלק( וז"ל" :רבים רצו לומר מכאן שאין ראוי לאדם לחדש דבר בחכמה זו אם לא קבל
מרבו ,ואדרבא אני מדקדק מכאן היפך דעתם ממה שאמר וכו' ,ולא אמר "לחדשא" אלא "לאקדמא" ,כלומר בענין
)לחדש( הקדמה אסור ,אמנם אחר שמסרו לאדם ראשי פרקים אין הכי נמי שמצוה לחדש בתורה.
וכן כתב בעל השומר אמונים הקדמון )למהר"י אירגאס זי"ע בריש ספרו( וז"ל" :אמת הוא כי יסוד הקבלה היא אמונת
החכמים הקדמונים ,אשר נתאמתה אצלנו חכמתם וחסידותם והשתלשלות קבלתם ,אבל לא מפני זה נמנע עצמינו
מלדרוש ולחקור ולהקשות על דבריהם ועל עיקרי הקדמותיהם .ואדרבא דרכינו הוא לפלפל בלשונות המקובלים כמו
שאנו מפלפלים בהלכה".
קב .כמובא בלשון מהר"א פירירא )תולדות אהרון ומשה סימן ג'( וז"ל" :שודאי שהאמת שהרש"ש גדול כחו וגבורתו
כמו האר"י ומהרח"ו זיע"א ,על כל פנים הוא העיד על עצמו שכל דבריו הם דברי האר"י ומשנהו מהרח"ו וכו' ,ואם
כן עלינו לחפש חיפוש מחיפוש היכן רמוז זה בדברי הרח"ו זיע"א ,והגם שהרב רצה להעלימו ,חובה עלינו לגלותו
ולהוציאו בהינומא וראשה פרוע כמו הכלה הבתולה לידע מוצא דבר ,ודאי לנו זה שמחה ושעשוע וכבוד וגדולה לקוב"ה
ושכינתיה ,וכבוד להרבנים הראשונים אשר יודעים להעלים הדברים כאשר ראוי".
והוסיף במקום אחר )ז' ע"א( וז"ל" :ואמנם כל זה השקלא וטריא הוא לכבוד קוב"ה ושכינתיה ,ולכבודם )של רבותינו
האריז"ל מהרח"ו זיע"א ומרן הרש"ש זי"ע( ,לידע מקום מוצאם )של הכוונות על בוריים( ,כמה שיכולים אנחנו לחפש
מוצא כל דבר ,וזה אדרבא שעשוע להם הרבה שאנחנו טורחים ומייגעים עצמנו מחיפוש ושקלא וטריא כמו הפשט,
ועל ידי זה יצא הדין והכוונה לאורה על אמיתתה ,בהיותו עוסק פעם ושתים ושלש ולדקדק בו היטב ,ולא כמו מצות
אנשים מלומדה ח"ו".
וכדרך זה כתב הפתח עינים )צ"ב ע"א ביאור לסדר התיקון הנעשה בשני ימי ראש השנה( וז"ל" :אין לגרוע דבר ממה
שכתוב בסידור ,אמנם צריך להבין שורש ענין סדר הכוונה הזאת מהיכן יצא )לרבינו הרש"ש זי"ע( ,לכוין כן ,ואפילו
שדברי הרש"ש זלה"ה אינם צריכים חיזוק ,דכל דבריו כדברי קבלה מסיני ,ברם אני כותב ומאסף שורש ענין כל הכוונות
למען ירוץ הקורא.
קג .כמובא בלשונו )מחשבת בצלאל עמוד פ"ב( וז"ל" :באמת כן הוא גם בערך דברי רבינו הרש"ש זצ"ל לעומת דביר
