Page 277 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 277

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו הרש"ש זי"ע רמט‬

                  ‫כללים בתורת הרש"ש זי"ע‪" -‬צריך עיון" אינו כפשוטו‬
‫"כלל נוסף" בתורת רבינו הרש"ש זי"ע‪ ,‬שכל הצריך עיון )‪ (ò"ö :ïìäì‬הנזכר בדברי הרש"ש אינו‬

‫כפשוטו‪ ,‬ר"ל כל כוונת הצ"ע הינה לעורר את "המעיין" אל הקושיא‪ ,‬שעל ידה יוכל להבין ההכרח‬
                                                         ‫לדברי הרש"ש כפי המופיע בהקדמותיו‪.‬‬
                                                                   ‫ונסביר בס"ד את הדברים‪:‬‬

‫כלל חשוב שהעלו רבותינו המפרשים זי"ע הינו שבכל מקום שתמצא לרש"ש זי"ע בכתביו שכתב‬
              ‫להקשות איזו קושיא והניחה בצ"ע‪ ,‬צריך "המעיין" לדעת כי זה הצ"ע אינו כפשוטו‪.‬‬

‫כלשון רבינו התורת חכם זי"עצ וז"ל‪" :‬וכתב מורי הרב )‪ (ò"éæ ù"ùøä åðéáø‬וצריך עיון וכו'‪ ,‬ובודאי‬
‫כוונתו באלו הקושיות לעורר אותנו כדי שנבין כוונת הרב ז"ל )‪ ,(ì"æéøàä åðéáø‬והקושיות הם חצי‬

                                                                             ‫ההבנה של העניין"‪.‬‬
‫ואתה הראת לדעת‪ ,‬שכל מטרת הצ"ע הינה להורות ולהבין את ההכרח לדבריו של רבינו הרש"ש‬
‫זי"ע‪ ,‬הן "בהקדמת רחובות הנהר"‪ ,‬והן "בנהר שלום"‪ ,‬שכנודע כדרכו בקודש "להעלים" העניין‬
‫ולהעלות מסקנותיו הלכה למעשה בדברי רבינו האריז"ל‪ ,‬מבלי לפרט "השקלא וטריא"‪ ,‬ההכרחיים‬

                                                             ‫שעמדו בפניו בעת הכרעת הסוגיא‪.‬‬
‫ומטעם זה "הכין" לנו הדרך בהגהותיו לספר הקדוש "עץ "חיים"‪ ,‬על ידי שהניח דברי האריז"ל בצ"ע‪,‬‬
‫שבאופן זה יתעורר המעיין לחקור לדרוש פשר הדבר‪ ,‬עד שימצא פתרון הקושיות בדברי הרש"ש‬
‫זי"עצא‪ ,‬דרך הקדמותיו‪ ,‬ועל ידי זה יבא למפרע להבין בס"ד מהיכן יצא לו )‪ ,(ò"éæ ù"ùøä ïøîì‬להכריע‬

                                                                                    ‫כך או כךצב‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

                                                         ‫צ‪ .‬תורת חכם )ל"ה ע"א‪ ,‬כ"ד ע"ב‪ ,‬ס"ו ע"ב‪ ,‬קמ"ו ע"ב(‪.‬‬
‫צא‪ .‬וראיה לכך דברי רבינו התורת חכם )קכ"ט ע"ב( וז"ל‪" :‬והרב )רבינו הרש"ש זי"ע(‪ ,‬כתב הטעם בפירוש אף על‬

                                                                               ‫פי שאינו אמת‪ ,‬וסומך על המעיין"‪.‬‬
‫צב‪ .‬כמובא בלשונו של רבינו היר"א )הגהותיו על הגהות השמש לעץ חיים כמובא בקניין פירות עמ' קמ"ח‪ ,‬וכן הובא‬
‫בדבריו במזכיר שלום עץ חיים שער רפ"ח פ"ב( וז"ל‪" :‬כוונתו של הרב המחבר )הרש"ש זי"ע( לעורר אותנו להבין‬
‫דברי הרב על מתכונתם וללמד אותנו סדר הלימוד בעץ חיים‪ ,‬אבל לגבי דיליה כל רז לא אניס ליה‪ ,‬ונהירין ליה שבילי‬
‫דרקיעא‪ ,‬כידוע לכל קורא בהקדמתו וסדריו שסידר ותיקן בתפילות וכו'‪ ,‬אבל לפי דרך מורינו הרב המחבר מי יעמוד‬
‫בסוד ה'‪ ,‬והוא מקשה ומוכיח להכריע מלשונות הרב כדי לצאת אל הכוונה האמיתית וכו'‪ .‬לכן קורא נעים אל תתמה‬
‫חס ושלום לומר כי הקושיות הללו והצריך עיון הללו הם באמת שהקשה אותם הרב )הרש"ש זי"ע(‪ ,‬מחוסר הבנה‬
‫חלילה או כי נעלם ממנו דברי הרב חלילה‪ ,‬רק לעשות הכרחיות לבוא אל כוונת סודותיו ודבריו וסדריו הנעימים‪ ,‬ומי‬

                                                                  ‫שבקי בהם יוכלל לעורר ולהבין אותם‪ ,‬וה' יזכנו‪.‬‬
‫והוסיף במקום אחר )קנין פרות עמ' קפ"ג( וז"ל‪" :‬ודע דקבלה היא בידינו שכל הגהותיו של הרב שר שלום ז"ל‬
‫וקושיותיו וצריכי עיון שהניח בהגהותיו‪ ,‬אינן אלא לעורר דעת המעיין‪ ,‬ולעוררן אל כוונת דברי הרב שאינן כפשוטן‬
‫וכו'‪ ,‬וכל קושיותיו )כמובא בהגהות השמ"ש(‪ ,‬הם הכרחיות על לשונות הקדמתו‪ ,‬ולכן מקשה ומניח הקושיות בצ"ע‪,‬‬
‫כדי שכאשר נלמד דבריו שבהקדמתו נבין מה הוא ההכרח למהלכיו דשם‪ ,‬ואיך כפי דבריו לשם מתיישבים הקושיות‪,‬‬

                                                                                       ‫כמו שיעמיק המעיין בהם"‪.‬‬
‫והוסיף הרה"ג המקובל שמעון אגסי זי"ע )שם משמעון עץ חיים שער י"ז פ"ב( וז"ל‪" :‬דודאי השמ"ש ז"ל כל רז לא‬
‫אניס ליה‪ ,‬ושפיר ידע דאיכא לשנווי בכמה אנפי וכו'‪ ,‬אלא דכוונתו ז"ל להעמידנו על אמיתות הדברים וכו'‪ ,‬דכן דרכו‬

                                                  ‫בקדוש להקשות אפילו קושיות חלשות כדי להעמידנו על האמת"‪.‬‬
   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282