Page 269 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 269
ניב שפתים yקבלת רבינו הרש"ש זי"ע רמא
שלא היו מצויים בזמנועב ,כדוגמת "ספר הליקוטים" ,שקודם שנדפס העתיקו מהר"ם פאפיראש
בכתב מכתב יד המקורי ,ואח"כ בא מרן הרש"ש וסדרו.
כמו שהעיד רבינו היר"א זי"עעג וז"ל" :ספר הליקוטים הלז כל מבקרי ספרי הרב הקודמים לא מצאוהו
לא בדפוס ולא בכתב יד ,אמנם היה אחד ופרסמו הכתוב ,והנה הוא בפי אמתחתו תוך גנזי בית
מדרשו של ש"ם וכו' ,והספר הזה שם נמצא ושם היה מאז ועד עתה לא שזפתהו עין ,כך מקובלני
מפי הרב דברי שלום זיע"א ,כי ספר הליקוטים הלז וכו' ,הרב עיר וקדיש המפורסם כמוהר"ר מאיר
פאפירש ז"ל העתיקו ולא סדרו ,ובא אחריו מוהרש"ש זיע"א ) ,(ò"éæ ù"ùøä åðéáøוסדרו בסדר נכון
על סדר הסימנים על כל התנ"ך".
וכן כל עיקר דרוש כוונות חנוכה הנדפס בספרו הטהור "נהר שלום"עד ,הינו ליקוט מאיזה כתבים
שאינם מצויים לפנינועה ,ועודעו.
z
עב .אמנם אל יקשה המעיין מדברי קודשו של מרן הרש"ש זי"ע )נהר שלום ל"ב ע"א( וז"ל" :כי כל הכתוב שם כולם
דברי אלקים חיים האמורים מפי האריז"ל למהרח"ו ז"ל ואין עוד מלבדו .וכן בהוראותיו לחכמי המערב בהזהירם לאמור
"אל כל לימודם לא יהיה אלא בעץ חיים ובספר מבוא שערים ובשמונה שערים המפורסמים שכולם דברי אלקים חיים".
ואתה הראת לדעת שאכן היו כתבים שמרן הרש"ש ז"יע ,השתמש כדוגמת ספר הליקוטים לצורך הקדמותיו?
אלא יש לומר ,שהרש"ש זי"ע ,הקפיד שלא לנקוט שמות הספרים שמהם ליקט הקדמותיו ,אלא דק ותני שהמה
מלוקטים מן הדרושים שנאמרו מפי האריז"ל למהרחו זי"ע ,ובסתמא קאמר מבלי למנותם בשמותם ,ודאי שכוונתו
גם על אותם הכתבים שהיו מצויים לפניו ,אשר קים ליה בגווייהו שהמה מן הדרושים האמורים מפי האריז"ל לתלמידו
מהרח"ו זיע"א ,וכל כוונתו לאפוקי מקבלת שאר התלמידים ומקבלת הראשונים והאחרונים .וכן הוא הדין לענין
"אזהרתו כלפי חכמי המערב" לגבי לימודם בלבד בשמונה שערים ,דמידע הוי ידע שכתבים אלו אינם נפוצים ולא
נשאר מהם בעולם זולת העתק אשר ברשותו ,ומה שגם שעלה חשש בלבו שאם יתיר שאר הכתבים ,לא ידעו איזה
דרוש הוא מן הכתבים המוסמכים ואיזה לאו ,וחשש שמא יבאו להתיר את האסור ח"ו.
עג .בהקדמתו לספר הליקוטים.
עד .נהר שלום )מ' ע"ב(.
עה .כך כתב הרה"ג המקובל יעקב הילל שליט"א )שפת הים חלק כוונות חנוכה וכן בספרו אהבת שלום מאמר גדול
השלום הערה ל"ט( ,שהגם שלא מצאנו מקור לכך בכתבי הרב ז"ל שלפנינו ,מכל מקום חותמו של הרב ז"ל ניכר בו
בלשונותיו ,וכנראה שהוא מכתב יד שאינם מצויים לפנינו אשר היו ברשותו של הרש"ש זי"ע ,ומן הטעם הזה גופא
"העתיקו" תוך ספרו הקדוש "נהר שלום" ,הגם שאין דרכו בספרו להעתיק "דרושים שלמים" מדברי הרב ז"ל ,אלא
שבכאן כיון שרצה לקבוע כמה כוונות הלכה למעשה ,על פי דרוש אינו מצוי ,העתיקו בלשונו המלאה .וכמעין מה
שמצינו גם כן בעניין כוונות הנטילה )נהר שלום י"ט ע"ג( ,שלא נמצא מקורו זולת בספר תורת נתן למהרנ"ש ז"ל
)פרשת משפטים( ,וכיון שהיה חפץ הרש"ש זי"ע ,לקבוע סדר הכוונות על פי דרוש זה ,לכן טרח להעתיקו בין כתבי
הקדוש שלו )ואם תרצה לעיין פתח בספר "שפת הים" להרה"ג המקובל יעקב הלל שליט"א סימן ב' אות ו' "ושם
תרוה צמאונך"(.
ועוד באותו עניין ,כתב הרב בן איש חי )שו"ת רב פעלים סוד ישרים ח"א סימן י'( וז"ל" :כן הוא הסדר המפורש
בסידור רבינו הרש"ש ז"ל וכו' ,ואף על גב דמדברי רבינו האריז"ל ,בשער המצות משמע וכו' )לא כהרש"ש( ,ודאי דבר
זה נתברר לרבינו הרש"ש ז"ל מדברי רבינו האריז"ל במקום אחר ,כי נאמן רבינו הרש"ש שלא יחדש דבר מדעתו ,אם
לא מצא לו גילוי והכרח בדברי רבינו האריז"ל ,לכן אין לזוז מדבריו".
עו .עיין לשון הרב השד"ה זי"ע )פאת השד"ה נהר שלום כ"ח ע"ב( ,לעניין סדר דחיית המוחין דקטנות שסידר מרן
הרש"ש )כ"ח ע"ב( וז"ל" :בודאי שכן נגלה לו לרבינו הרש"ש ז"ל בסוד ה' ליראיו ,או שראה באיזה מקום בספרי
האריז"ל" )שלא נודע לנו(.
