Page 267 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 267
ניב שפתים yקבלת רבינו הרש"ש זי"ע רלט
והוא על דרך מעשה מלאכת ידי אדם ,אשר כל אדם "נבער מדעת" ,בראותו לפניו בנין שלם
בנוי על מכונו ,תיכף יבין כי מהות הבנין השלם ,אינו שוה למהות לבנים בודדות המחוברות אחת
על השניה.
והגם שעיקר מעשה הבנין הינו באופן שתחילה היו "לבנים בודדות" אחת הנה ואחת הנה ,ועתה
נתחברו "אריח על גבי לבנה" ,מכל מקום השתא הכא ,על ידי שנתחברו הלבנים נשתנה מהותם
מלהיות לבנים ,ונעשה כל אחד מהם חלק משלימות הבנין הכלול בהדרו כמלאכת מחשבת ,שכל
"לבנה" תעמוד במקומה המיוחד לה דייקא ולא במקום אחר ,ובחסרונה תחסר השלימות מן הבנין
כולו .ר"ל שכל "לבנה" תהיה נפרדת מחברתה "ומשמשת" לעצמה במקומה המיוחד.
ומאידך בהכרח שתהיה מחוברת לכללות הבנין באופן שתהיה משלימה את חברותיה וחברותיה
משלימות אותה ,ואם תזוז הלבנה האחת ממקומה "יתרועע" הבנין כולו ,ויחזרו כולם להעשות גל
אבנים כבראשונה.
ובזאת תבין הנמשל ,כי "מלאכת מחשבת" דברה כנגד תורת מרן הרש"ש זי"ע ,כי הגדיל תושיה על
ידי גילוי היסודות בו איחד וחיבר את הפרטים המפוזרים בכתבי רבינו האריז"ל ,וקיבץ וסידר כל
הפרטים כולם ועשאם לחטיבה אחת ,ושוב אין קיבוץ פרטים ,אלא בנין מפואר כלול בהדרו.
דוגמא לכך הינה ,סדר כוונת "קונה הכל" דברכת אבות שבתפילת העמידה.
בכוונה זו הוסיף הרש"ש ,בנוסף על הכוונות המפורשות בספר "שער הכוונות" ,עוד כוונות נוספותסח
שמקורם בספר הקדוש "עץ חיים"" ,מבוא שערים"" ,שער הפסוקים" ,ועשאם לחטיבה אחתסט.
z
וכן הוסיף ההגוב"י )מהרמ"ם היילפרין הגהות וביאורים לעץ חיים ענף א' אות ד'( וז"ל" :שכל דברי האריז"ל ,עם
שהדרושים מתרבים והולכים עד אין סוף ,עם כל זה אין דרוש ודרוש שלא יהא לו שייכות וקשר עם הדרושים כולם,
אך לא היה לנו פתח פתוח בזה איך לקשרם ולייחדם לעשות כולם יחד לתורה אחת ,עד שבא הרב רבינו הקדוש אור
המופלא המנורה הטהורה מוהרש"ש זלה"ה בספרו רחובות הנהר ונהר שלום ,וכתשם וטחנם ובללם בשמן זית זך שהוא
חכמת ה' אשר היה בקרבו ,וגילה לנו כל אופן סדר תהלוכות כל הפרטים ,והרכיבם וייחדם זה בזה ,ועשאם לתורה
אחת ממש ,בעמקות נפלא ונורא מאוד מאוד ,ברוך חכם הרזים".
סח .ועיין עוד בכוונות קריאת שמע דקורבנות ,כמובא בלשון המעיל אליהו )לר' אליהו מני ביאור לכוונת קריאת שמע
דקורבנות עמוד ל"ב( וז"ל" :לא זכיתי לראות ולידע מהיכן הוציא רבינו כלל זה וכו' וצריך עיון .ואפשר שלמד רבינו
זה משמועה אחרת שהביא במבוא שערים וכו' ,אם כן אתי שפיר דברי רבינו .ומכל מקום יש לעורר וכו' ,ואפשר ליישב
על פי מה שכתב הרב ז"ל בדרוש ו' דקריאת שמע וכו' .ואח"כ ראיתי שדברי רבינו הם דברי מהרח"ו ממה שכתב בשער
טעמי המצות ופרשת שופטים".
ועיין עוד בעניין כוונות האכילה ,כמובא בלשון הרב שמן ששון )ביאור לשער המצות פרשת עקב( וז"ל" :דבענין כוונות
האכילה יש כוונות גדולות בסידור להרש"ש זלה"ה אשר האריך בהם ,וכולם הם מלוקטים מדברי רבינו המהרח"ו ז"ל,
אשר קיבל מרבינו האריז"ל".
ומעין זה כתב הרב מעין אליהו )ביאור להקדמת פיטום הקטורת מ'( בנוגע להקדמת פיטום הקטורות )המובא בנהר
שלום כ"ה ע"ג -ע"ד( וז"ל" :הקדמת פטום הקטורת הכתובה בנהר שלום וכו' ,ליקטה מכמה מקומות מדברי הרב ז"ל,
עיין בשער הכוונות וכו' ,ובעץ חיים וכו'".
סט .מקור הכוונה נהר שלום )כ"ח ע"א(.
וכתב השפת אמת )לר' אליהו משען עץ חיים שער דרושי הצלם דרוש ב' אות ח'( וז"ל" :דע שאחר זמן בא לידי סידור
