Page 265 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 265
ניב שפתים yקבלת רבינו הרש"ש זי"ע רלז
ועל דרך זה להיפך ,שישנם "כוונות" שאינם מתייחס לחלק "הכוונה" אלא ל"חלק הדרוש" וכיוצא
בזה ,ובכדי להעלים הדברים גזנם מהרח"ו תוך שער הכוונות.
וכלל הדבריםס ,שדברי רבינו האריז"ל הינם "מפוזרים ומפורדים" ,עד שלמעיין קשה מאוד על סף
הבלתי אפשרי ,למצוא דבר שלם מסודר דבור דבור על אופניו ,זולת מי אשר רוח ה' דיבר בו ,דהוא
לבדו ידע להכריע איזה מדרושי רבינו האריז"ל ,הינם בדרך ה"כוונה" ,ר"ל שמקומו הראוי תוך סדר
כוונות התפלה ,ובאיזה דרוש שמקומו הראוי בספרי הדרושים.
ובפרט כל תורת הקבלה עצמה ,ובראשה כתבי האריז"ל כפשוטם ,ישנם כמה שינוי וערכים מוחלפים
בין הדרושים מינים ממינים שונים.
כלשון רבינו האריז"לסא" :צריך להבחין פרטי פרטים ,אם מדבר בעשר ספירות דעגולים או בעשר
ספירות דיושר ,ואם במקיף ואם באור פנימי ,אם בעצמות או בכלים .וגדולה מכולם צריך להבחין
כי אופני העשר ספירות ומצבן ומעמדם חסרונם ומלואם עצמו מספר".
ומדבריו הקדושים תביןסב ,כמה בחינות יש בענין העולמות והפרצופים והספירות ,ובהם שינויים רבים
עד אין מספר.
כי ישתנו במצבם ובמעמדם בחסרונם ומילואם ,באופן הלבשתן קודם התיקון ולאחר התיקון,
בפנימיות ובחיצוניות ,בכמות ובאיכות ,כפי תיקון סדר הזמנים וסדר הימים.
והוסיף הרה"ק מהרי"א מקאמרנא זי"עסג וז"ל" :ובכל שעה משתנים העולמות ,ואין רגע דומה אל
חברו וכו' ,ויש הרבה שינוים בכל רגע ,וכפי השינויים כך ישתנו המאמרים של הזוהר לפרש אותו
בכל יום פירוש אחר ,כמו שעושין במתיבתא עילאה דקודשא בריך הוא ,בכל יום לומדים ספר הזוהר
עם פירוש חדש מן קודשא בריך הוא ושכינתיה ,כמו שגילה מרן הרב ישראל בעל שם טוב ,ששמע
מרבו אחיה השילוני ושמע בעצמו במתיבתא דרקיעא".
והנה מכוח ריבוי השמועות וחילופי הערכים בדברי רבינו האריז"ל ,האיך נמצא ידינו ורגלינו
בבית המדרש להכריע בין השמועות ,וכיצד ננהג הלכה למעשה בסידור הכוונות?
אלא שה' יתברך ברחמיו המרובים "עיר וקדיש שמיא נחית" ,הוריד לנו את נשמת מרן רבינו הרש"ש
זי"ע ,אשר בא להצילנו "מפיזור הדעת"סד מכוח ריבוי השמועות בדברי רבינו האריז"ל ,וליישבם ,וכן
z
ס .כלשון הטל אורות )לרב שפילמאן ח"ב( וז"ל" :נודע דרכו בקודש של רבינו הרח"ו זצוקללה"ה כי מלבד אשר
העלים החכמה האלוקית בדרך חידה ומשל גשמי וכו' ,זולת זה וכו' ,כי פיזר ענין אחד לכמה מקומות וכתב בכל פעם
מעט ,עד שאין אדם יודע לחבר הענין במה שמפוזר למקומות אין מספר ,עד שאין אדם יודע ענין אחד באמיתות ,כי
כשלמוד כאן שוכח מן שלמד במקום אחר".
והוסיף במקום אחר )הקדמה לח"א( וז"ל" :כי נודע דרכו בקודש של העץ חיים שמפזר ענין אחד למאה מקומות,
והחסר כאן גילה כאן וכו' ,והנה כוונת הראשונים היה כדי להעלים הענין ,לכן דלגו מענין לענין עניים במקום אחד
ועשירים במקום אחר".
סא .עץ חיים )שער עיגולים ויושר ענף ה'(.
סב .ועיין בכרם שלמה )ח"א עמ' קל"ו( שביאר דברי הרב ז"ל בארוכה.
סג .זוהר חי )בראשית ל' ע"א(.
סד .כמובא בלשון הרב טל אורות )דף השער ח"ב( וז"ל" :נודע דרכו בקודש של רבינו הרח"ו זצוקללה"ה ,כי מלבד
אשר העלים החכמה האלוקית בדרך חידה ומשל גשמי וכו' ,זולת זה יש עוד שני דברים המעלימים ,חדא ,כי פיזר ענין
