Page 274 - 9322
P. 274

‫‪ 274‬דבורה פלדמן|‬

‫צאצאיו וצאצאיהם‪ .‬בעולם שבו גדלתי‪ ,‬שערוריות כאלה היו בלתי‬
‫מחיקות חרף כל מה שיש לתנ"ך לומר בנושא; הן שימשו הוכחה‬
‫להשפעתו הבלתי קבילה של זיהום‪ ,‬התקפה על שלמותו הרוחנית של‬

                                                             ‫עולמנו‪.‬‬
‫"אז גוסטב נולד מחוץ לנישואים‪ ",‬הסביר מוריס‪ ,‬אבל היה לו‬
‫עוד מה לומר‪" .‬ותאמיני או לא‪ ,‬אבא שלו היה קתולי! מהאימפריה‬
‫האוסטרית‪ .‬קראו לו גוסטב ק ֹולרץ‪ ,‬מה שאומר שסבא־רבא שלך נקרא‬
‫למעשה על שמו‪ .‬דבורה‪ ,‬הכנתי עותקים של המסמכים שדוקטור‬
‫ה ֹויס ֶלר הצליח למצוא בארכיון‪ ,‬ואני אסרוק ואשלח לך אותם‪ .‬לא‬
‫את הכול אפשר להבין בקלות‪ ,‬כי הרוב כתוב ביד בכתב גרמני עתיק‪,‬‬
‫אבל את תראי‪ ,‬מספיק להבין עשרה אחוז כדי לקלוט שיש פה סיפור‬
‫מטורף‪ .‬חשפנו את הסוד המשפחתי הגדול‪ .‬מישהו רצה להסתיר את‬

     ‫המידע הזה‪ .‬אני חושב שאת האדם הראשון שחושף את האמת‪".‬‬

‫התנצלתי בשפע תוך שאני כושלת בהסברים מבולבלים‪ ,‬קטעתי את‬
‫הפגישה עם חברתי ומיהרתי הביתה להדפיס את הקבצים שמוריס‬
‫שלח לי באימייל‪ .‬את השעה הבאה העברתי בעיון בהם‪ .‬למדתי‬
‫שרגינה שפילמן וגוסטב קולרץ נולדו באותה העיירה הקטנה באזור‬
‫של האימפריה האוסטרית‪ ,‬שבהמשך עתיד להיות דרום־מזרח פולין‬
‫(גליציה)‪ .‬אביו של גוסטב‪ ,‬יוזף‪ ,‬למד רפואה וטרינרית ועבד כווטרינר‬
‫עם אביה של רגינה‪ ,‬ועקב כך הם ודאי הכירו זה את זה מלידה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫היא היתה בחורה צעירה והוא גבר בעל אמצעים בגיל העמידה‪ ,‬מבוגר‬
‫ממנה בחמש־עשרה שנה‪ ,‬כשברחו יחד למינכן כדי להימלט מהשיפוט‬
‫והגינוי של שתי משפחותיהם‪ .‬היא ומאהבה האוסטרי הקתולי האסור‬
‫בן המעמד הגבוה עתידים לעבור מדירה לדירה ברובע היהודי במינכן‬
‫(ספרתי בסך הכול עשרים כתובות ברשומות!) ולחיות כמנודים בשולי‬
‫שתי החברות‪ ,‬שלה ושלו‪ .‬גוסטב היה בן קרוב לחמישים כשנולד בנם‪.‬‬
‫הוא מת עשרים שנה לאחר מכן‪ ,‬והיא המשיכה לפרנס את עצמה‬
‫ואת בנה באמצעות החנות שלה‪ .‬היא עתידה למות חודשים ספורים‬
‫לפני כניסתם לתוקף של חוקי נירנברג‪ .‬קצת יותר משנה לאחר מכן‬
‫בנה יקדיש את עבודת הדוקטורט שלו לזכרה הא ּונ ֶפר ֶגסלי ֶכה‪ .‬בלתי‬
   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279