Page 275 - 9322
P. 275
המורדת — אל החופש בברלין |275
נשכחת ,באמת ,חשבתי ,כי לא הייתי מסוגלת לדמיין אפילו אישה
שניחנה בעוז רוח כזה בעץ המשפחתי שלי .אישה שברחה ממשפחתה,
מנאמנותה הדתית ,מארץ הולדתה ,לגדל את בנה בעיקר לבדה,
בנסיבות קשות ובודדות ,בתקופה שבה חד־הורי ּות וממזר ּות נחשבו
טאבו בכל חברה שהיא? טוב ,אחרי הכול ,היה עליי להודות שזה
באמת נשמע לי קצת מוכר .קלטתי שלעולם איננו יודעים מה בדיוק
ירשנו.
סבא־רבא שלי היה רק חצי יהודי ,חזרתי ביני וביני ,והתגלית הזאת
זרקה אותי עכשיו אל העבר ,כשהתייסרתי בשאלת הטוהרה האתנית
שלי .מה זה אומר? זה היה יותר מכפי שיכולתי לעכל במהירות ,ואף
על פי כן הרגשתי את עורי מעקצץ ,את שערי סומר ,כי זהו הגילוי
שנכספתי אליו וחיכיתי לו משחר ילדותי ,אישור לכל פחדיי ותקוותיי.
הסתכלתי בתמונת סבא־רבא שלי כגבר צעיר ,ותהיתי כמה ממנו אני
נושאת בקרבי .עם סבא־רבא־רבא אחד לא יהודי (ומי באמת יודע
כמה סיפורי־אבות דומים הצליחו להישאר במסתרים) ,הייתי גם אני
לכל הפחות אחת חלקי שש־עשרה לא יהודייה .לא שמדובר במשהו
להתגאות או להתבייש בו .לא ,זה יותר הנחמה בכך ,שאיני מאה
אחוז משום דבר .הרגשתי כאילו חוסר השלמ ּות הזאת מהווה אישור
לאנושיות ,להיותו של אדם בעל אישיות ,התופסת את מקומם של
מכנים אתניים .הרגשתי כאילו השתחררתי מכלא של ייחוס זהות,
כאילו היעדר הטוהר עצמו עושה אותי טהורה.
בטלפון ,מוריס הוסיף לעודד אותי" :אלה חדשות טובות מבחינתך,
דבורה .אנחנו יכולים להוכיח שלסבא־רבא שלך היתה אזרחות גרמנית
אחרי הכול ,כי אף על פי שהאבהות של אביו נתפסה כלא חוקית
באותה תקופה ,ברור שכאוסטרי הוא היה נחשב דויטשש ֶטמיך" —
ממוצא גרמני — "וזה מאוד יעזור לנו ,אני חושב".
"אני עדיין לא מסוגלת להאמין שאני האדם הראשון שחושף
את הסוד הזה ",אמרתי" .אחרי הכול ,אני לא האדם הראשון שעשה
מחקר מהסוג הזה .לדוד ההוא שלי ,הבן הצעיר של גוסטב ,היו את
כל המסמכים והתמונות .לא ייתכן שהוא לא שם לב לחוסר העקביות;
לא ייתכן שהוא לא גילה מה הסיבה לכך! אבל הוא שלח לי תמונה
