Page 270 - 9322
P. 270

‫‪ 270‬דבורה פלדמן|‬

‫עומדים לסגור את התיק‪ .‬הייתי מאוכזבת‪ ,‬אבל הרגשתי שהעניין מצוי‬
‫מחוץ לידיי‪ .‬כמובן‪ ,‬המשמעות היתה שאצטרך להתייצב כל שנה‬
‫ב ָאא ּוס ֶלנ ֶדר ֶּב ֶהר ֶדה‪ ,‬שאצטרך לחיות עם אי־הוודאות וחוסר הביטחון‬
‫התמידיים שנלווים למעמד של תושבות זמנית ותהליך בקשתה‪ ,‬אבל‬
‫אינספור אנשים אחרים עושים זאת גם הם‪ ,‬ובסופו של דבר תמיד‬
‫קיימת האפשרות להתחתן‪ ,‬בלתי מושכת ככל שתהיה‪ .‬ידעתי שאשאר‪,‬‬

            ‫יצריך הדבר אשר יצריך; השאלה היתה רק‪ ,‬באיזה מחיר?‬
‫אבל כל מי שסיפרתי לו על הדחייה‪ ,‬עודד אותי להיאבק בה‪ .‬אלא‬
‫שלא היה לי מושג איך; לא ידעתי אילו צעדים לנקוט‪ .‬הקונסוליה בניו‬
‫יורק לא סייעה בידי ויעצה לי להשלים עם ההחלטה‪ .‬כשהודעתי על‬
‫כך למו"ל הגרמני שלי‪ ,‬הוא מיד התקשר לאחד מחבריו רבי־ההשפעה‬
‫והסביר את מצבי‪" .‬את צריכה עורך דין‪ ",‬אמר האיש ומיהר לקשר‬
‫אותי עם אחד‪ .‬שמו היה מוריס ֶלה ֶנר‪ ,‬משפטן שגר במינכן‪ .‬היה לו‬
‫ניסיון רב עם החוק המסוים שניסיתי לגייס לטובתי‪ ,‬והוא הסכים לטפל‬
‫בעניין שלי פרו־בונו‪ ,‬אף על פי שכפי שיידע אותי‪ ,‬הדברים האלה‬
‫יכולים להיגרר לפעמים שנים‪ .‬בתחילה מדובר בסך הכול בחתימה‬
‫על ייפוי כוח ובשליחת מכתב למשרד לבקש ארכה‪ .‬זה ייתן לנו זמן‬

                       ‫לערוך את המחקר הנוסף הנחוץ‪ ,‬הוא הסביר‪.‬‬
‫מאחר שכבר תוכנן לי סיור מכירות בערים הגדולות מיד לאחר‬
‫צאתו לאור של "המורדת" בגרמנית‪ ,‬מוריס הציע שניפגש לעבור על‬
‫הפרטים אחרי ההקראה שלי במינכן‪ ,‬שהיתה עתידה להיערך במרכז‬
‫התרבות היהודי‪ .‬הוא אמר שהוא כבר מצפה להיפגש וללמוד פרטים‬
‫נוספים על הסיפור שלי; הוא אמר שכעורך דין‪ ,‬תמיד נחמד שיש תיק‬
‫שאינו עוסק רק בפרטים הטכניים היבשים‪ ,‬אלא במשהו חי ונושם‪,‬‬

                                     ‫שיש לו עניין אישי בתוצאותיו‪.‬‬

‫באמצע אפריל נסעתי למינכן ברכבת ביום גשום וקר‪ ,‬ויצאתי אל‬
‫העיר העתיקה במרחק קצר בלבד ממרכז התרבות‪ ,‬שבו כוחות אבטחה‬
‫ישראליים שכורים העבירו אותנו דרך גלאי מתכות‪ .‬תהיתי בקול מדוע‬
‫אין פשוט שוטרים בחוץ כמו בבתי הכנסת בברלין‪ ,‬אבל אלן‪ ,‬מנהלת‬
‫המרכז‪ ,‬הסבירה לנו שרמת האיומים גבוהה הרבה יותר מכפי שרוב‬
   265   266   267   268   269   270   271   272   273   274   275