Page 266 - 9322
P. 266
266דבורה פלדמן|
שלה עצמה ,ולא בהכרח כתגובה לטיעונים ששמעה קודם לכן .שישה
חודשי מאסר על תנאי ,היא הכריזה ,על בסיס ההאשמה של הבעת
תמיכה בפעולות הנאצים והפרעה לשלום הציבור .שום אזכור של
היותו נציג נבחר בפרלמנט מקומי .פירוש פסק הדין היה ש ֶזך יצא
לחופשי וימשיך לחיות בדיוק כפי שחי קודם לכן; גזר הדין יצא לפועל
רק אם לא ידאג להסתיר את הקעקוע בציבור במקרה עתידי ,כנדרש
מכלל נושאי הקעקועים שהם בבחינת סמלים ֶפרפאס ּונגסווידרי ֶגה,
לא חוקתיים .שני הצדדים הודיעו מיד על כוונתם לערערֶ .זך וחבריו
יצאו מיד ,כאילו שוחררו ממשרד המנהל אחרי שהבריזו מהלימודים.
המשפט כולו הותיר רושם של שימוע שנערך לבריון בית הספר.
צפיתי בפרקליט המדינה טופח לעצמו על השכם בראיונות שנתן
מול שורת מצלמות ומיקרופונים .הוא בלי ספק ידע שסיפק הטפת
מוסר מהסוג שהעיתונות אוהבת .בחוץ ,עורך הדין של ֶזך סירב לדבר
עם התקשורת הגרמנית ,לאחר שהאשים אותה במהלך המשפט על
שערכה למרשו משפט שדה פומבי.
"אני לא גרמנייה ",אמרתי לו" .אני מארצות הברית".
"זי זינד י ּודין?" הוא שאל.
לבי החל לדפוק שוב ,פי יבש ,והרגשתי שאני עלולה לבלוע את
סופי המילים.
"גדלתי אצל ניצולת אושוויץ ",עניתי.
"בארצות הברית ,שממנה את באה ,זאת בכלל לא עבירה בת־
ענישה".
"אבל ב ָמקום שאני באה ממנו ,אין קעקועים של אושוויץ ",עניתי,
ומיד תהיתי אם זה נכון.
החוק הוא כמו שריר ,חשבתי בדרך הביתה .אם לא מאמנים אותו ,הוא
מתנוון ,אבל אם מותחים אותו יותר מדי ,הוא נתפס או נקרע לגמרי.
הוא זקוק בדיוק למידת ההתנגדות הנכונה כדי להתחזק .השריר
במקרה של החוק המסוים הזה נבנה כתגובה לטראומה ,וזה זמן ארוך
כל כך שלא נדרש להתאמץ ,עד שלא עלה בידו אלא לרעוד תחת
המשקל שנקרא לשאת עכשיו.
