Page 264 - 9322
P. 264
264דבורה פלדמן|
העיתונאי שישב לצדי ,לאחר שווידא שאני אמריקנית שהליכי
המשפט הגרמני אינם מוכרים לה ,הסביר שלדעתו המשפט הזה לא
נועד לטפל ב ֶזך ,אלא להראות לציבור כמה חשוב להתייצב מול
אנשים כמוהו .למעשה ,ההליכים זורזו במחיר העונש :העונש המרבי
הקבוע בחוק הוא חמש שנות מאסר ,המופחתות לשנת מאסר אחת
בהליך המזורז .אבל פרקליט המדינה סבר ,שתגובה מהירה תהיה
נחוצה ויעילה יותר מעונש חמור יותר .התיק הזה הוא תיק ראווה,
הסביר העיתונאי ,וציין עד כמה השופטת סבלנית עם העיתונות,
נותנת לצוותי הצילום די זמן להשיג את התמונות שהם מעוניינים
בהן .מקץ עשר דקות של הבזקים מכל זווית המצלמות עזבו את
האולם ,והמשפט נפתח.
הוא החל בצורה ישירהֶ :זך התבקש לאשר את זהותו ופרטיו
האישיים ,התביעה פירטה את ההאשמות ,והעד שזיהה ותיעד את
תצוגת הקעקועים הפומבית נקרא לתת את עדותו .אלכסנדר מ' היה
העד היחיד שהופיע; אחרים זומנו ,עובדי הבריכה ,אבל איש מהם
לא הגיע .אז הוא נתן עדות מתוסכלת ,מטבע הדברים ,הסביר כיצד
התקומם כל כולו נגד כישלון הציבור להגיב לקעקוע ,ועל כן הרגיש
חובה לתעד אותו לכל הפחות וליידע את צוות העובדים .נדרשו לו
שלושה ניסיונות ,כך הסביר ,עד שאחד העובדים ניאות לטפל בזה.
עורך הדין מטעם ההגנה הגיש תצהיר בשלב זה ,שלפיו ֶזך עזב
מרצונו החופשי ,וה ֵעד עבר עבירה בת־ענישה לפי החוק הגרמני ,בכך
שצילם את מרשו ללא רשות ואחר כך פירסם את התמונה .פרקליט
המדינה הינהן וצחק" .אני מכיר את החוק הזה ",הוא ענה בסרקסטיות.
"האם אתה מכחיש שמרשך הציג לראווה את הקעקוע שלו?"
שאלה השופטת.
"מרשי מאשר שהיה נוכח ביום ההוא ,שלבש בגדי רחצה הולמים,
ושהקעקוע גלוי לעין בצילומי המשטרה ",ענה עורך דינו של זך.
השופטת סגרה את הצגת המקרה בהקראה מתוך רשימת פשעי
העבר של ֶזך — תקיפה ,הכפשה ,נהיגה ללא רישיון והתחזות לשוטר.
היא פירטה את רשימת הקנסות שניתנו כעונש על עבירות אלה .הכרתי
חלק מן הנסיבות הקשורות להרשעותיו הקודמות ,מאחר שערכתי
