Page 259 - 9322

‫המורדת — אל החופש בברלין ‪|259‬‬

‫הנאצי שיאן איתר בבריכה היה מר ֶסל ֶזך‪ ,‬ששמו עתיד לעלות במהדורות‬
‫החדשות בכל רחבי העולם זמן קצר לאחר מכן‪ .‬באותו יום הוא היה‬
‫סתם בחור שנהנה מסוף השבוע עם בנו וחברים אחדים‪ .‬מאוחר יותר‬
‫אדע לזהות את אותם חברים על סמך מאפייניהם הייחודיים‪ ,‬משום‬
‫שבאותו היום למדתי סוף־סוף להבדיל בין נאצי לפאנקיסט‪ ,‬רוקיסט‬
‫או נער רחוב‪" .‬איך אתה יודע?" שאלתי את יאן‪ ,‬מתבוננת לעבר‬
‫הבריכה‪ ,‬והפעם הוא ענה ברורות‪" :‬צלב ברזל על הקרסול‪ ,‬שמש‬

‫שחורה על הזרוע‪ ,‬עיט הרייך על החזה‪ ,‬א ּונט ז ֹו ַויי ֶטר‪"...‬‬
‫הלסת שלי נשמטה‪ ,‬אבל יאן רק משך בכתפיו‪" .‬לפחות הוא לא‬
‫הוסיף צלבי קרס בבטן; הוא פשוט השאיר את המקום ריק‪ ,‬משני צדי‬
‫הפופיק‪ ".‬קמתי וניסיתי להתקרב בהליכה אגבית אל שולי הבריכה‪,‬‬
‫מנופפת אל בני שהשתכשך בעליצות‪ .‬הסתכלתי על האיש עם‬
‫הקעקועים שיאן הזכיר‪ .‬אנשים רבים ב ָמקום היו מקועקעים בכבדות‪,‬‬
‫אז בתחילה התקשיתי לאתר את האיש שיאן דיבר עליו‪ ,‬אבל אז‪,‬‬
‫בפתאומיות כזאת שלבי חישב לעמוד מלכת‪ ,‬ראיתי היישר לפני‬
‫פלג גוף עבה ונשפך מעבר לשולי בגד הים הצמוד מדי‪ .‬דבר ראשון‬
‫הבחנתי בציטוט‪" ,Jedem das Seine .‬לכל אחד המגיע לו"‪ .‬ראיתי‬
‫אותו בעבר‪ ,‬בכניסה למחנה ריכוז‪ .‬ואז‪ ,‬כמין מכה שנייה‪ ,‬ראיתי מעל‬
‫הכיתוב את הרישום המפורט של הכניסה לאושוויץ‪ ,‬נמתח לרוחב הגב‬
‫התחתון הבשרני‪ .‬מיצמצתי והסתכלתי שוב‪ .‬הם היו שם‪ ,‬גדר התיל‪,‬‬

‫שער הכניסה הייחודי‪ ,‬אפילו פרטי הל ֵבנים‪.‬‬
‫רצתי בחזרה לכיסאי‪" .‬יש לו מחנה ריכוז! על הגב!" אמרתי קצרת‬
‫נשימה‪" .‬והציטוט! או מיי גוד! גם אתה ראית את זה?" יאן לא ראה‬
‫את זה‪ .‬הוא הסתכל לעברו של האיש וצימצם עיניים במאמץ לראות‪.‬‬
‫הייתי מזועזעת‪ ,‬ממורמרת‪ ,‬רותחת מתחושת השפלה‪ ,‬כעס ופחד‪.‬‬
‫הסתכלתי סביבי בניסיון לראות אם אחרים הבחינו במה שהבחנתי‬
‫אני‪ ,‬אם גם הם מדברים בינם לבינם בקולות מזועזעים והמומים‪ .‬אבל‬

‫האנשים סביבי נראו שלווים ורגועים‪.‬‬
‫"אני לא יכולה פשוט לשבת פה ולא לעשות כלום‪ ,‬אני לא יכולה!"‬

‫טענתי בלהט‪" .‬אני צריכה לעשות משהו!"‬
‫כשקלטתי שאיש כזה יכול להסתובב באין מפריע‪ ,‬כשקעקוע על‬