Page 282 - 9322
P. 282
אפילוג
באשר לבקשתי ל ִאזרוח מתוך שיקול דעת ,ב־ 18באפריל 2017הודיע
משרד הפנים כי החליט בחיוב .אפשר להסיק כי מן הסתם מקרה מעין
זה מסתיים בהחלטה חיובית עקב מה שמכונה בלשון נקייה "אינטרס
תרבותי".
אני חיה בגרמניה זה שש שנים עכשיו ,ובפרק הזמן הזה ,בו בזמן
שהייתי עדה במו עיניי לשנאה ,ראיתי גם את עוז רוחם של אנשים
להתמודד איתה ,אנשים שגייסו את הידע שלהם בהיסטוריה כדי
להגיב ברגישות ובאומץ במצבים שבהם קל הרבה יותר פשוט
להתעלם .הסך הכולל של הפעולות האלה מצד אינדיבידואלים הוא
ש ָחבר להרגיעני.
אני סבורה שזכר אושוויץ אינו נתון לא לאחריות יהודית בלעדית
ולא לאחריות גרמנית בלעדית .מבחינתי ,העיסוק בזכר השואה מז ֵמן
הזדמנות תרפויטית לתווך פגיע ּות משותפת ולחזק את החיבור המשותף
בינינו במלחמה להגן עליה .השנאה לא תיעלם לעולם ,לא כאן ,לא
בשום מקום אחר ,אבל אזרחי המדינה הזאת לא יישארו פסיביים
אל מולה .אני מוקפת באנשים שהפגינו את נכונותם להביע עמדה
נגד המומנטום של בניית שנאה בחברתנו ,ואם יעלה הצורך שאנהג
כמוהם ,אני יכולה לומר באמת ובתמים שלמדתי למצוא את האומץ
בקרבי .כי זהו המקום ,היכן שאזרחים מן השורה למדו את מעשה
הגבורה המוסרית בצורה הכואבת ביותר ,שהייתי מסוגלת לחזור סוף־
סוף אל אותה הילדה שבתוכי ,זאת שפיקפקה בכוחה לעמוד במבחנים