Page 109 - Step and repeat document 1
P. 109
`t חסד אהבת epnfa xiky xky inelyz ipic
ִת ֵתּן ְשׂ ָכרוֹ'ְ .וָראוּי )ְ (ekל ָכל ֶבּן ַדּ ַעת ִל ְשׁ ֹמר ַע ְצמוֹ ִמֶזּהֲ ,א ִפלּוּ ֹקֶדם ֶשִׁנּ ְשׁ ַלם
ְפֻּע ַלּת ַה ָשּׂ ִכיר.
cqgd aizp
d`xpeלי קצת ראיה מדברי הריטב"א הנ"ל lreכן ,אם הוא מוציא עתה המעות ,ויודע
דעובר ,דהלא כתב הריטב"א )ב"מ שבודאי לא יהיה לו מעות עד סוף הזמן
קיא :הובא לעיל סק"כ( ,דאם יש לו אוכלין לקיים המצות עשה ,אם כן הרי הוא עוקרו
דקיימי למכירה ,אתך קרינן בו ,משום דיכול עתה בידים.
למכרן ולקיים המצוה ,ועובר בלא תלין,
oiireבפסחים צ"ד ע"ב :ערל שלא מל ענוש אם לא עשה כן .קל וחומר בעניננו ,שיש
כרת משום עשיית הפסח .ואף שעתה לו מעות מזומנים ,והוא מוציא אותן
אינו יכול לעשות הפסח ,משום דאמרינן
ליה קום מהול ועשה פסח .וכשלא עשה לסחורה ,ומבטל המצוה בידים.
כן ,חשבינן ליה כאילו מבטל מצות פסח ,rceדאפילו אם נימא דאינו עובר בבל תלין
בידים דענוש כרת .וכל שכן בעניננו ,דיש באופן זה ,משום דשם לינה לא שייך
לו מעות ,ומוציא אותן לסחורה ,ומפקיע רק ברגע האחרונה של הלילה ,כמו לענין
את עצמו ממצוה זו שלא יהיה יכול לקיימה, )שמות כ"ג ,י"ח( לא ילין חלב חגי ]בבא
מציעא ק"י ע"ב תוספות ד"ה יצא[ ,ואז
דחשבינן כאילו עקר העשה בידים. הלא אינו אתך ,מכל מקום בעשה דביומו
) .'eke lkl (ekדזה לשון החינוך במצוה תתן שכרו ,נראה דעובר .דאף דזה ברור,
תקפ"ח' :מכל מקום ראוי לכל בן דעת דעשה דביומו אינו אלא כשיש אתו ,כמו
להיות הכסף בידו טרם ישכור הפועלים'. הלאו דלא תלין ,וגם אינו עובר על עשה
ומכל שכן בעניננו ,שכבר שכר הפועלים, דביומו ,רק אם עבר הזמן כמו בלאו דלא
ויש בידו מעות ,דיזהר מלהוציאם כדי תלין .ובעניננו ,הלא בסוף הזמן אין לו
שיהיה יוכל לשלמם בזמנו .וכמו שנתנה מעות ,ולא קרינן בו 'אתך' ,מכל מקום נראה
לנו התורה טעם )דברים כ"ד ,ט"ו( :כי עני דמתחלת חיוב העשה עליו מעת שגמר
הוא ואליו הוא נושא את נפשו.
הפעולה ,דומיא דשאר מצות התלויות בזמן oi`e ,להקשות על דברינו שבפנים ,דאסרנו
להוציא לסחורה ,אחר שגמר הפועל כמו מילה ושופר ולולב ,דאף דיוכל לקיימם
כל היום ,ואינו עובר עליהם ,רק אם כלה הפעולה ,מהא דאיתא בשבת דף קכ"ז:
כל היום ולא קיימם .מכל מקום ,הלא זמן מעשה באדם אחד שירד מגליל העליון
חיובם מתחלת מעת שהתחיל היום ויכול ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום ג' שנים.
לקיימם ,ואם יודע שאחר כך לא יהיה לו ערב יום הכפורים אמר לו :תן לי שכרי
לולב ושופר לקיים המצות עשה ,מחויב ואלך ואזון את אשתי ובני .אמר לו :אין
בודאי לקיים עתה ,בעוד שהמה בידו ,ואם לי מעות .אמר לו :תן לי פירות .אמר לו:
לא עשה כן ,ביטל עשה בידים .הכי נמי אין לי וכו' .הפשיל כליו לאחוריו והלך
בעניננו ,מתחלת חיוב המצוה ד'ביומו' עליו ,בפחי נפש לביתו .לאחר הרגל נטל בעל
מעת שגמר השכיר הפעולה ,ויש ביכולתו הבית שכרו בידו וכו' .אחר שאכלו ושתו
אמר לו :בשעה שאמרת לי תן לי שכרי, לקיים המצוה.
