Page 106 - Step and repeat document 1
P. 106

‫חסד‬                             ‫‪iriyz wxt ,` wlg‬‬    ‫אהבת‬  ‫‪gr‬‬

‫ַקְרָקעוֹת‪ַ .‬א ַחר ָכּ‪ָ ‬מ ָצא ִתי ֶשׁ ֵכּן ָכּ ַתב ְבּ ֵסּ ֶפר ' ַשׁ ַער ַה ִמּ ְשׁ ָפּט' )שם ס"ק א(‪.‬‬
‫וּ ְל ִפי ֶזה )‪ָ (eh‬כּל ֶשׁ ֵכּן ֶשֵׁיּשׁ ִלָזּ ֵהר ִבּ ְשׂ ַכר ָבּ ִתּים ) ַהְינוּ ְכּ ֶשׁשּׂוֵֹכר ִדּיָרה ֶשׁ ַחָיּב ִל ְפ ֹר ַע‬

                    ‫ַה ְשּׂ ִכירוּת ַבְּזּ ַמן(‪ְ ,‬ו ַעֵיּן ִבּ' ְנ ִתיב ַה ֶח ֶסד'‪.‬‬

           ‫©‪ְ mB‬בָּק ָטן ֶשׁ ָשּׂ ְכרוֹ ְל ֵאיֶזה ְפֻּע ָלּה ‪ַ -‬שָׁיּ‪ ‬בּוֹ )‪ָ (fh‬כּל ַהִדּיִנים ַהַנּ"ל‪.‬‬

‫שנה מעוברת‪ :‬ט' כסלו‪ ,‬כ"ב אייר‪.‬‬              ‫‪ 1 lelqn inei gel‬שנה פשוטה‪ :‬א' כסלו‪ ,‬ב' סיון‪.‬‬

‫‪ִ .e‬אם ֵמת ַהפּוֹ ֵעל‪ֵ ,‬אין ַה ֵבּן יוֵֹרשׁ ְזכוּת ָא ִביו‪ְ (fi) ,‬ל ִע ְנַין ֶשְׁיּ ֵהא ַה ַבּ ַעל‬

     ‫ַה ַבִּית עוֹ ֵבר ָע ָליו ִמשּׁוּם ' ַבּל ָתּ ִלין'‪.‬‬

‫‪ֵ .f‬אין ַבּ ַעל ַה ַבִּית עוֹ ֵבר ִמשּׁוּם ' ַבּל ָתּ ִלין'‪ֶ ,‬א ָלּא ִאם ֵכּן )‪ֵ (gi‬ישׁ לוֹ ָמעוֹת‬
‫ִל ֵתּן לוֹ‪ִ ,‬דּ ְכ ִתיב )ויקרא יט‪ ,‬יג(‪ֹ ' :‬לא ָת ִלין ְפֻּע ַלּת ָשׂ ִכיר ִא ְתּ‪ְ - '‬ו ַה ַכָּוָּנה‬
‫ֶשֵׁיּשׁ ִא ְתּ‪ְ .‬והוּא ַהִדּין ִאם ֵישׁ לוֹ )‪ִ (hi‬פָּקּדוֹן )‪ (k‬אוֹ ַה ְלָו ָאה ֵא ֶצל ַא ֵחר‪,‬‬

                                ‫‪cqgd aizp‬‬

‫דהכוונה דלאו דלא תעשוק שכיר וגו'‪ ,‬לא לאחר את זמנו אסור‪ ,‬כמו שכתבנו דשייך‬
‫בו בל תלין‪ ,‬וכל שכן לכבוש לגמרי דאסור‪.‬‬      ‫קאי על זה‪ ,‬והוי רק כשאר חובות‪.‬‬

‫)‪ .'eke oiprl (fi‬דלא קרינא 'שכיר' גביה דלא‬  ‫)‪ .'eke yiy oky lk (eh‬וכן משמע מהאחרונים‬
‫שכרו‪ ,‬ולא שייך ביה גביה 'ואליו הוא‬          ‫דבית עדיף‪ ,‬משום דהוא תלוש ולבסוף‬
‫נושא את נפשו'‪ .‬ולא עדיף מהאומר‬
‫לשלוחו‪ :‬צא שכור לי פועלים‪ ,‬דאין המשלח‬                                          ‫חיברו‪.‬‬
‫עובר אחר כך בבל תלין מטעם זה‪ .‬ואין‬          ‫)‪ .mipicd lk (fh‬דגם קטן שייך בו שם 'שכיר'‬
‫לומר‪ ,‬כיון דבן יורש אביו‪ ,‬הוא יורש זכותו‬    ‫לענין בל תלין‪ ,‬ממה שכתב הרמב"ם‬
‫אף בזה‪ ,‬דענין בל תלין לא הוי דבר של‬         ‫פרק י"א מהלכות שכירות )ה"ו(‪ :‬כל שכיר‬
‫ממון‪ ,‬דיהיה שייך בזה ירושה ]כדמוכח‬          ‫שתבעו בזמנו‪ ,‬אפילו היה השכיר קטן‪ ,‬נשבע‬
‫מהרא"ש בפרק המקבל )סימן מ"ג( דפסק‬           ‫ונוטל‪ .‬משמע דאם עבר זמנו נשבע בעל‬
‫כרב בשכיר שעות משום דהלכתא כרב‬              ‫הבית ונפטר‪ ,‬דהיינו משום חזקה דאין בעל‬
‫באיסורי[‪ ,‬רק איסורא בעלמא ואיסורא‬           ‫הבית עובר בבל תלין‪ ,‬כדאיתא בגמרא )שם‬
                                            ‫קי"ב‪ ,(:‬הרי דגם בקטן יש בו משום בל תלין‪.‬‬
          ‫לבריה לא מורית )גיטין דף מ'‪.(.‬‬    ‫ועד כאן לא פליג הראב"ד עליה דהרמב"ם‪,‬‬
‫)‪ ,'eke el yi (gi‬שולחן ערוך שם )סימן של"ט‬   ‫אלא בהא דמטיל על הקטן שבועה‪ ,‬אבל‬
‫סעיף י'(‪ .‬וכן איתא ברא"ש )ב"מ פ"ט סי'‬
                                               ‫בסברא זו לא מצינו מי שיחלוק עליו‪.‬‬
                              ‫מ"ג( ובטור‪.‬‬   ‫‪ izi`xe‬אנשים שמשתמשין בקטן באיזה דבר‬
‫)‪ .oecwt (hi‬דקיימא ברשותיה לכל מילי‪,‬‬        ‫של תשמיש‪ ,‬ומבטיחין להם שיתנו‬
‫והוא מקרי 'אתך'‪ ,‬עיין בחושן משפט‬            ‫להם אחר כך דבר מה עבור זה‪ ,‬ולבסוף לא‬
                                            ‫יתנו להם כלום‪ .‬ושלא כדין עבדי‪ ,‬דאיסור‬
              ‫סימן ק"א סעיף ד' בהג"ה‪.‬‬       ‫כבישת שכר שכיר שייך אפילו במלאכת‬

‫פרוטה אחת‪ ,‬וכמו שכתבנו בסעיף ג'‪ .d`eld e` (k) ,‬עיין לעיל בחלק א' פרק א'‬
‫ואפילו בקטן שייך זה כמו שהוכחנו‪ .‬ואפילו סעיף י"ב ובנתיב החסד שם‪ .‬ואף דשם‬
   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111