Page 110 - Step and repeat document 1
P. 110

‫חסד‬                              ‫‪iriyz wxt ,` wlg‬‬  ‫אהבת‬               ‫‪at‬‬

‫‪ָ .i‬צִרי‪ְ ‬ל ַשׁ ֵלּם ְל ַה ָשּׂ ִכיר ִבְּז ַמנּוֹ ָכּל ַמה ֶשּׁ ַמּ ִגּי ַע לוֹ‪ִ ,‬אם ֵישׁ לוֹ‪ְ .‬ו ִאם ֹלא‬
‫ִה ְשׁ ִלים לוֹ ָכּל ְשׂ ָכרוֹ ‪ (fk) -‬עוֹ ֵבר ְבּ' ַבל ָתּ ִלין' ַעל ֶזה ַה ִמּ ְק ָצת ֶשׁ ִפּ ֵחת‬
‫לוֹ‪ְ .‬ו ֵכן ִאם ֵאין ְל ַב ַעל ַה ַבִּית ָכּל ַה ָמּעוֹת ֶשׁ ַמּ ִגּי ַע ְל ַה ָשּׂ ִכיר‪ֲ ,‬א ִפלּוּ ָה ִכי‬

     ‫ַחָיּב ִל ֵתּן לוֹ ַמה ֶשֵּׁיּשׁ לוֹ‪ְ (gk) ,‬ו ִאם ֹלא ָנ ַתן ‪ -‬עוֹ ֵבר ְבּ' ַבל ָתּ ִלין'‪.‬‬

‫שנה מעוברת‪ :‬י"ב כסלו‪ ,‬כ"ה אייר‪.‬‬         ‫‪ 1 lelqn inei gel‬שנה פשוטה‪ :‬ד' כסלו‪ ,‬ה' סיון‪.‬‬

‫‪ְ .`i‬וַדע‪ְ ,‬דּ ָכל ַמה ֶשּׁ ָכּ ַת ְבנוּ ְבֶּזה ַה ֶפֶּרק‪ְ ,‬דּעוֹ ֵבר ַבּ ַעל ַה ַבִּית ְבּ' ַבל ָתּ ִלין‬
‫ְפֻּע ַלּת ָשׂ ִכיר'‪ַ ,‬הְינוּ ַדְּוָקא ְכּ ֶשׁ ְתּ ָבעוֹ ַה ָשּׂ ִכיר‪ְ ,‬ו ֹלא ָנ ַתן לוֹ‪ֲ (hk) .‬א ָבל ִאם‬
‫ֹלא ְתּ ָבעוֹ ַה ָשּׂ ִכיר‪ֲ ,‬א ִפלּוּ ֵישׁ לוֹ ָמעוֹת‪ֵ ,‬אינוֹ עוֹ ֵבר ָע ָליו‪ַ ,‬דֲּהֵרי הוּא ְכּ ִאלּוּ‬
‫ַמְר ֵשׁהוּ ָלֶזה‪ְ .‬וֵישׁ אוֹ ְמִרים‪ַ ,‬דֲּא ִפלּוּ ִאם ֹלא ְתּ ָבעוֹ ‪ֵ -‬ישׁ ִלָזּ ֵהר ְל ַס ֵלּק לוֹ‬

                                 ‫‪cqgd aizp‬‬

‫ואמרתי לך אין לי מעות‪ ,‬במה חשדתני‪ .'eke `l m`e (gk) ,‬גם זה מוכח מהגהת אשר"י‬
‫אמרתי‪ :‬שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך הנ"ל להמעיין בו‪ .‬וכן הוא מצד‬
‫ולקחת מהן‪ .‬דאפשר דשם מיירי אחר שכבר הסברא‪ .‬ואף שכתבנו מתחילה‪ ,‬דאם אינו‬
‫עבר בוקר ראשון‪ ,‬דתו אין עובר על בל משלם כולו‪ ,‬אינו מקיים המצוה כדין‪ ,‬מכל‬
‫תלין‪ .‬אי נמי‪ ,‬קודם שהשלים השכיר את מקום אטו אם לא יוכל לשלם כולו‪ ,‬משום‬
‫פעולתו‪ ,‬שעדיין לא הגיע הזמן חיובא‪ .‬ואף שאין לו‪ ,‬הותר לו מלשלם אף מה שיש לו‪,‬‬
‫דגם בזה ראוי ליזהר‪ ,‬הלא מכל מקום לא ובאמת כל פרוטה ופרוטה חיוב בפני עצמו‪.‬‬
‫ועוד דכיון דעל מה שאין לו אינו מחויב‪,‬‬              ‫עשה איסור בזה‪.‬‬
‫‪ ,zn`ae‬לא עבר אותו האיש גם על זה‪ ,‬משום דכתיב 'אתך'‪ ,‬ממילא במה שיש לו‬
                 ‫דהרי המעשה היה שהקדיש כל מקיים המצוה בשלימות‪.‬‬
‫נכסיו לשמים‪ ,‬כדאיתא שם שסיפר לו )‪ .'eke la` (hk‬כן איתא בגמרא )שם קי"ב‪:(.‬‬
‫יכול אפילו לא תבעו‪ ,‬תלמוד לומר‬          ‫שהקדיש כל נכסיו בשביל הורקנוס בנו‪,‬‬
‫שלא עסק בתורה‪ ,‬וכשבא אחר כך אצל אתך לדעתך ]ולא מדעתו‪ ,‬רש"י[‪ ,‬היינו‬
‫דמדלא תבעו‪ ,‬מוכח שמדעתו הוא ונתרצה‬                 ‫חבריו בדרום‪ ,‬התירו לו‪.‬‬

‫‪ mpn`e‬על זה גופא קשיא לי‪ ,‬איך היה מותר לזה‪ ,‬ומרשהו שיהיה שכרו בידו עד אחר‬
                                    ‫לו להקדיש כל נכסיו‪ ,‬ולהפקיע מעל הזמן‪.‬‬
                                        ‫עצמו חיוב התשלומין להשכיר‪ ,‬ושמא לא‬
‫‪ d`xpe‬לי פשוט‪ ,‬דאף אם לא תבעו בפירוש‪,‬‬   ‫ימצא היתר לנדרו‪ ,‬ועיין לקמן בפרק עשירי‬
‫כל שבא השכיר אצל הבעל הבית אחר‬          ‫דין י"ב‪ ,‬וכל שכן בזה שיוכל לבוא לידי‬
‫שכילה מלאכתו כנהוג‪ ,‬הוה כאילו תבעו‬      ‫כובש שכר שכיר‪ .‬ואולי דמתוך כעס נדר‪.‬‬
‫בפירוש שכר מלאכתו‪ ,‬דהא דממעטינן לא‬
‫)‪ .'eke xaer (fk‬כן מוכח בהגהות אשר"י פרק תבעו‪ ,‬היינו שעל ידי זה מוכח דמדעתו הוא‬
‫המקבל סימן מ"ד ד"ה והוא דוקא וכו'‪ ,‬וכמו שפירש רש"י‪ .‬וזה שבא לבית בעל‬
‫הבית‪ ,‬ודאי כוונתו משום תביעת שכרו‪ ,‬ומה‬             ‫עיין שם‪ ,‬והוא פשוט‪.‬‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115