Page 110 - Step and repeat document 1
P. 110
חסד iriyz wxt ,` wlg אהבת at
ָ .iצִריְ ל ַשׁ ֵלּם ְל ַה ָשּׂ ִכיר ִבְּז ַמנּוֹ ָכּל ַמה ֶשּׁ ַמּ ִגּי ַע לוִֹ ,אם ֵישׁ לוְֹ .ו ִאם ֹלא
ִה ְשׁ ִלים לוֹ ָכּל ְשׂ ָכרוֹ (fk) -עוֹ ֵבר ְבּ' ַבל ָתּ ִלין' ַעל ֶזה ַה ִמּ ְק ָצת ֶשׁ ִפּ ֵחת
לוְֹ .ו ֵכן ִאם ֵאין ְל ַב ַעל ַה ַבִּית ָכּל ַה ָמּעוֹת ֶשׁ ַמּ ִגּי ַע ְל ַה ָשּׂ ִכירֲ ,א ִפלּוּ ָה ִכי
ַחָיּב ִל ֵתּן לוֹ ַמה ֶשֵּׁיּשׁ לוְֹ (gk) ,ו ִאם ֹלא ָנ ַתן -עוֹ ֵבר ְבּ' ַבל ָתּ ִלין'.
שנה מעוברת :י"ב כסלו ,כ"ה אייר. 1 lelqn inei gelשנה פשוטה :ד' כסלו ,ה' סיון.
ְ .`iוַדעְ ,דּ ָכל ַמה ֶשּׁ ָכּ ַת ְבנוּ ְבֶּזה ַה ֶפֶּרקְ ,דּעוֹ ֵבר ַבּ ַעל ַה ַבִּית ְבּ' ַבל ָתּ ִלין
ְפֻּע ַלּת ָשׂ ִכיר'ַ ,הְינוּ ַדְּוָקא ְכּ ֶשׁ ְתּ ָבעוֹ ַה ָשּׂ ִכירְ ,ו ֹלא ָנ ַתן לוֲֹ (hk) .א ָבל ִאם
ֹלא ְתּ ָבעוֹ ַה ָשּׂ ִכירֲ ,א ִפלּוּ ֵישׁ לוֹ ָמעוֹתֵ ,אינוֹ עוֹ ֵבר ָע ָליוַ ,דֲּהֵרי הוּא ְכּ ִאלּוּ
ַמְר ֵשׁהוּ ָלֶזהְ .וֵישׁ אוֹ ְמִריםַ ,דֲּא ִפלּוּ ִאם ֹלא ְתּ ָבעוֹ ֵ -ישׁ ִלָזּ ֵהר ְל ַס ֵלּק לוֹ
cqgd aizp
ואמרתי לך אין לי מעות ,במה חשדתני .'eke `l m`e (gk) ,גם זה מוכח מהגהת אשר"י
אמרתי :שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך הנ"ל להמעיין בו .וכן הוא מצד
ולקחת מהן .דאפשר דשם מיירי אחר שכבר הסברא .ואף שכתבנו מתחילה ,דאם אינו
עבר בוקר ראשון ,דתו אין עובר על בל משלם כולו ,אינו מקיים המצוה כדין ,מכל
תלין .אי נמי ,קודם שהשלים השכיר את מקום אטו אם לא יוכל לשלם כולו ,משום
פעולתו ,שעדיין לא הגיע הזמן חיובא .ואף שאין לו ,הותר לו מלשלם אף מה שיש לו,
דגם בזה ראוי ליזהר ,הלא מכל מקום לא ובאמת כל פרוטה ופרוטה חיוב בפני עצמו.
ועוד דכיון דעל מה שאין לו אינו מחויב, עשה איסור בזה.
,zn`aeלא עבר אותו האיש גם על זה ,משום דכתיב 'אתך' ,ממילא במה שיש לו
דהרי המעשה היה שהקדיש כל מקיים המצוה בשלימות.
נכסיו לשמים ,כדאיתא שם שסיפר לו ) .'eke la` (hkכן איתא בגמרא )שם קי"ב:(.
יכול אפילו לא תבעו ,תלמוד לומר שהקדיש כל נכסיו בשביל הורקנוס בנו,
שלא עסק בתורה ,וכשבא אחר כך אצל אתך לדעתך ]ולא מדעתו ,רש"י[ ,היינו
דמדלא תבעו ,מוכח שמדעתו הוא ונתרצה חבריו בדרום ,התירו לו.
mpn`eעל זה גופא קשיא לי ,איך היה מותר לזה ,ומרשהו שיהיה שכרו בידו עד אחר
לו להקדיש כל נכסיו ,ולהפקיע מעל הזמן.
עצמו חיוב התשלומין להשכיר ,ושמא לא
d`xpeלי פשוט ,דאף אם לא תבעו בפירוש, ימצא היתר לנדרו ,ועיין לקמן בפרק עשירי
כל שבא השכיר אצל הבעל הבית אחר דין י"ב ,וכל שכן בזה שיוכל לבוא לידי
שכילה מלאכתו כנהוג ,הוה כאילו תבעו כובש שכר שכיר .ואולי דמתוך כעס נדר.
בפירוש שכר מלאכתו ,דהא דממעטינן לא
) .'eke xaer (fkכן מוכח בהגהות אשר"י פרק תבעו ,היינו שעל ידי זה מוכח דמדעתו הוא
המקבל סימן מ"ד ד"ה והוא דוקא וכו' ,וכמו שפירש רש"י .וזה שבא לבית בעל
הבית ,ודאי כוונתו משום תביעת שכרו ,ומה עיין שם ,והוא פשוט.
