Page 107 - Step and repeat document 1
P. 107

‫‪hr‬‬  ‫חסד‬                         ‫אהבת ‪epnfa xiky xky inelyz ipic‬‬

‫ְו ִה ִגּי ַע ְז ַמן ֵפָּרעוֹן‪ִ ,‬מ ְקֵּרי ַגּם ֵכּן ֶשֵׁיּשׁ ִא ְתּ‪ַ ,‬דֲּהֵרי ָיכוֹל ִלַקּח ֵמ ֶהם‪ .‬וּ ְב ִשׁי ָטה‬
‫ְמֻק ֶבּ ֶצת ָכּ ַתב ְבּ ֵשׁם ָהִרי ְט ָב"א‪ְ ,‬דּ ִאם ֵישׁ לוֹ ֳא ָכ ִלין ְדָּקְי ֵמי ) ֶשׁעוֹ ְמִדים( ִל ְמ ִכיָרה‬
‫הוּא ַגּם ֵכּן ִבּ ְכ ַלל ' ִא ְתּ‪ַ ,'‬דֲּהֵרי ָיכוֹל ְל ָמ ְכָרם‪ְ ,‬ו ֵכן ַמ ְשׁ ַמע ְבּ ֵס ֶפר ַה ִחנּוּ‪‬‬

                              ‫ִמ ְצָוה תקפ"ח‪.‬‬

‫§‪ְ d`¤ x§p¦ e‬דּ ִאם )‪ָ (`k‬יכוֹל ְל ַה ִשּׂיג ָמעוֹת ִל ְלוֹת ‪ָ -‬צִרי‪ִ ‬ל ְלוֹת‪ְ ,‬כֵּדי ֶשִׁיּ ְהֶיה ָיכוֹל‬
‫ְלַקֵיּם ִמ ְצַות ֲע ֵשׂה ְדּ' ְבּיוֹמוֹ ִת ֵתּן ְשׂ ָכרוֹ'‪ .‬וּ ִב ְפָרט ִאם ַה ָשּׂ ִכיר ָעִני‪,‬‬
‫ְו ַעל ְיֵדי ֶזה ֶשִׁיּ ֵתּן לוֹ ִבְּז ַמנּוֹ‪ַ ,‬יֲחִזיק ָידוֹ ֶשׁ ֹלא ִי ְצ ָטֵר‪ַ ‬ל ְבִּריּוֹת ‪ְ -‬בַּוַדּאי‬

   ‫ָצִרי‪ַ ‬לֲעשׂוֹת ֵכּן‪ְ .‬ו ַעֵיּן ְל ֵעיל ְבּ ֶפֶרק א' ִבּ'ְנ ִתיב ַה ֶח ֶסד' ָס ִעיף ָק ָטן כ'‪.‬‬

‫שנה מעוברת‪ :‬י' כסלו‪ ,‬כ"ג אייר‪.‬‬             ‫‪ 1 lelqn inei gel‬שנה פשוטה‪ :‬ב' כסלו‪ ,‬ג' סיון‪.‬‬

‫‪ִ .g‬אם ָשׂ ַכר ְשֵׁני פּוֲֹע ִלין‪ְ ,‬וֵישׁ לוֹ ָמעוֹת ַרק ֲעבוּר ֶא ָחד‪ִ (ak) ,‬נְר ֶאה ִדּי ַח ֵלּק‬

                                ‫‪cqgd aizp‬‬

‫יש דיעות בזה‪ ,‬מכל מקום הכא נראה לי וכן משמע קצת בספר החינוך סימן תקפ"ח‬
‫דכולי עלמא מודים דגבי שכיר צריך לגבות שזה לשונו‪ ,‬אבל לא תבעו‪ ,‬או שאין לו כלום‬
‫ולשלם לו‪ .‬וראיה ממה שכתב הריטב"א )שם שיפרע לו‪ ,‬אינו עובר‪ ,‬שלא חייב הכתוב‬
‫קי"א‪ :‬ד"ה אתך(‪ ,‬דאפילו סחורה דקיימי אלא בשיש לו בביתו‪ ,‬או שיכול לפורעו‪,‬‬
‫למכירה‪ ,‬צריך למוכרן ולשלם לו‪ ,‬וכל שכן אבל אם אינו יכול לפורעו באותו יום‪ ,‬אלא‬
‫דצריך ליקח מעותיו המזומנים ולשלם לו‪ ,‬אם כן יאבד הרבה משלו ]מלשון זה משמע‬
‫דסבירא ליה כדעת הריטב"א שכתבתי‬             ‫ובכלל 'אתך' הוא‪.‬‬
‫בפנים[‪ ,‬לא חייב הכתוב בזה לפי הדומה‪,‬‬
‫עכ"ל‪ .‬מדכתב 'או שיכול לפורעו'‪ ,‬משמע‬        ‫)‪ .'eke leki (`k‬ממה דאיתא במנחות דף מ"א‪.‬‬
‫מזה דאפילו אין לו מעות בביתו‪ ,‬צריך לבקש‬    ‫במעשה דרב קטינא‪ ,‬משמע שם דצריך‬
‫ולהשיג ולפרוע‪ ,‬אם יש ביכולתו‪ .‬ואולי יש‬     ‫האדם להשתדל להכניס את עצמו‪ ,‬שיהיה‬
‫לדחות דכוונת רש"י והחינוך‪ ,‬היכא דיש לו‬     ‫מחויב בהמצוה‪ ,‬ובעידן ריתחא ענשינן על‬
‫סחורה דקיימי למכירה‪ ,‬דצריך למכור אותם‬      ‫זה‪ ,‬שלא הביא עצמו לידי חיוב‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫ולפרוע להשכיר‪ ,‬אבל ללוות אפשר דאין‬         ‫והוא הדין בעניננו‪ ,‬דצריך להשתדל ולהשיג‬
                                           ‫מעות אם יכול‪ ,‬כדי שיהיה יכול לקיים‬
                            ‫מחויב‪ ,‬ועיין‪.‬‬
                                                          ‫המצוה דביומו תתן שכרו‪.‬‬
‫‪ rce‬דמלשון החינוך‪ ,‬שכתב 'אלא אם כן‬
‫יאבד הרבה משלו'‪ ,‬משמע בבירור דאם‬           ‫‪ xyt`e‬דגם מצד הדין הוא מחויב בזה‪,‬‬
‫מגיע לשכיר דבר קטן ויש לו לבעל הבית‬        ‫דמקרי יש אתך‪ ,‬כיון שיכול להשיג‬
‫מטבע גדולה‪ ,‬שמחויב לפרוט אותה כדי‬          ‫מעות בקל ולפרוע לו‪ .‬וראיה ממה שכתב‬
‫לשלם להשכיר בזמנו‪ ,‬אף אם יגיע לו קצת‬       ‫רש"י בחומש )ויקרא י"ט י"ג(‪ ,‬דלפיכך זמן‬
 ‫היזק מזה‪ .‬והעולם נכשלין בעוה"ר בזה‪.‬‬       ‫שכיר יום בלילה וזמן שכיר לילה ביום עד‬
                                           ‫ביאת השמש‪ ,‬לפי שנתנה תורה זמן לבעל‬
‫הבית עונה לבקש מעות‪ ,‬הרי דמשמע מזה )‪ .wlgic d`xp (ak‬וזה עדיף יותר משיתן‬
‫לאחד כל שכרו‪ ,‬ויקיים בו המצוה‬              ‫דמחויב לבקש מעות‪ ,‬אף אם אין לו בביתו‪.‬‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112