Page 65 - Step and repeat document 1
P. 65

‫‪fl‬‬  ‫חסד‬                         ‫‪d`eld zevn ipic‬‬  ‫אהבת‬

‫ְד ָחָזא ֵבּהּ ) ֶשׁהוּא ָר ָאה אוֹתוֹ( ֶשׁ ָע ַבר ַעל ִאסּוּר ֲעָריוֹת‪ְ ,‬ו ַכיּוֹ ֵצא ָבֶּזה ֵמ ָה ִאסּוִּרין‬
‫ֶשׁ ְמֻּפְר ָסם ְבִּי ְשָׂר ֵאל ְל ִאסּוּר‪ֲ ,‬א ִפלּוּ ָה ִכי ) ְבָּכל ֹאֶפן( ִמ ְצָוה ִל ְג ֹמל ֶח ֶסד ִעמּוֹ‬
‫ְבּ ֵעת ָדֳּחקוֹ‪ֵ ,‬כּיָון ֶשׁהוּא ַמֲא ִמין ְבּ ִע ְקֵּרי ַהָדּת‪ .‬וּ ְכִד ְל ֵעיל ְבּ ֶפֶרק ג' )סעיף ב'(‪,‬‬

                                 ‫ַעֵיּן ָשׁם‪.‬‬

‫שנה מעוברת‪ :‬ג' חשון‪ ,‬י"ז ניסן‪.‬‬             ‫‪ 1 lelqn inei gel‬שנה פשוטה‪ :‬כ"ט תשרי‪ ,‬כ"ט ניסן‪.‬‬

‫‪ַ .b‬א‪ֵ ‬ישׁ ִחלּוּק ֵבּיֵני ֶהן ְל ִעְנַין ִדּיָנא‪ְ .‬והוּא‪ִ :‬דּ ְל ִמי ֶשׁהוּא שׂוֵֹנא ֶשׁ ֹלא ַכִּדּין‪,‬‬
‫ִאם ִנְזַדּ ֵמּן ֶשׁ ַהשּׂוֵֹנא ַההוּא ָצִרי‪ְ ‬ל ֵאיֶזה טוֹ ָבה‪ְ ,‬וַגם אוֲֹהבוֹ ָצִרי‪ְ ‬לטוֹ ָבה‪,‬‬
‫ְו ֵאין ִבּי ָכ ְלתּוֹ ְל ֵהי ִטיב ִל ְשֵׁני ֶהן ‪ִ (a) -‬מ ְצָוה ְבּשׂוְֹנאוֹ ְכֵּדי ָלכוֹף ֶאת ִי ְצרוֹ‪.‬‬

                                ‫‪cqgd aizp‬‬

‫ולטעון עמו‪ .‬וכמו שהועתק דין זה בחושן המעיין בב"ח יראה דעיקר ראייתו הוא‬
‫משפט סימן ער"ב סעיף י"א עיין שם‪ ,‬והוא מלשון הרמב"ם שהוא כלשון השלחן ערוך‪,‬‬
‫מלשון הרמב"ם פרק י"ג מהלכות רוצח ובאמת אינה ראיה כלל‪ ,‬ואדרבא ראיה‬
‫ושמירת נפש הי"ד‪ .‬והוא ממש כעין מה להיפוך‪ ,‬דהמחבר מיירי בתחלה בסעיף י'‬
‫שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה בפרק חלק בסתם שונא‪ ,‬ובסעיף י"א מיירי בשונא‬
‫)ביסוד הי"ג(‪ ,‬דכיון שהוא מאמין עדיין שבתורה‪ ,‬וכן כתב הגר"א בבאורו )ס"ק ט"ו(‬
                                ‫עיין שם[‪.‬‬  ‫בעיקרי הדת‪ ,‬צריך לגמול חסד עמו‪.‬‬

‫`‪ j‬זה מיבעי לי בעניננו לענין שונא דעלמא‪,‬‬   ‫)‪ .'eke e`peya devn (a‬דאיתא בבא מציעא‬
‫שמצוה להקדימו לאוהב כדי לכוף יצרו‬          ‫דף ל"ב ע"ב‪ ,‬דאוהב לפרוק ושונא‬
‫וכנ"ל‪ ,‬אם הוא אפילו להקדימו לקרוב ועני‪,‬‬    ‫לטעון‪ ,‬אף דבכל מקום פריקה קודמת‬
‫וכמו בענין פריקה וטעינה‪ ,‬דאף דבכל מקום‬     ‫לטעינה משום צער בעלי חיים‪ ,‬אפילו הכי‬
‫פריקה קודמת משום צער בעלי חיים‪ ,‬אפילו‬      ‫בזה מצוה בשונא כדי לכוף יצרו‪ ,‬ופשוט‬
‫הכי מצוה יותר להקדים טעינת השונא כדי‬
                                                                 ‫דהוא הדין בעניננו‪.‬‬

‫‪ dne‬שחלקתי בין שונא לשונא‪ ,‬דהנה לכוף יצרו‪ ,‬הוא הדין בעניננו לענין מצות‬
‫בתוספות שם ד"ה לכוף וכו'‪ ,‬כתבו הלואה ושאר חסד‪ ,‬דאף דבעלמא הקרוב‬
‫דלא קאי זה אשונא דקרא דמצוה לשנוא קודם‪ ,‬אפילו הכי כדי לכוף את יצרו עדיף‪.‬‬
‫אותו‪ ,‬אלא בשונא דעלמא‪ .‬ואף שבפסחים וזה גופא מיבעי לי גם לענין פריקה וטעינה‪,‬‬
‫קי"ג ע"ב משמע שם בתוספות דהם אם נזדמן לו שני אנשים לענין פריקה או‬
‫סוברים‪ ,‬דאפילו שונא דקרא מצוה טעינה או להשבת אבידה‪ ,‬ואחד מהן קרוב‬
‫להקדימו‪ ,‬בשולחן ערוך חושן משפט סימן ואחד מהן שונא ‪ -‬איזה מהן קודם‪ ,‬דבודאי‬
‫ער"ב סעיף י' בהג"ה סתם בהדיא כדעת בשני אנשים שוים ואחד מהן קרוב‪,‬‬
‫התוספות בבבא מציעא הנ"ל‪ ,‬וכמו שכתבנו מסתברא דמצוה להקדימו כמו לענין שאר‬
‫בפנים‪ .‬וכן כתב הנמוקי יוסף )ב"מ יז ב מדפי חסד‪ ,‬ומשום )ישעיה נח‪ ,‬ז( ומבשרך לא‬
‫הרי"ף( בשם הרמב"ן‪] .‬ומה שכתב הש"ך תתעלם‪ ,‬אך לענין שונא‪ ,‬אפשר דהשונא‬
    ‫בס"ק ב' בשם הב"ח‪ ,‬דאף בדעביד איסורא‪ ,‬קודם כדי לכוף את יצרו‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70