Page 68 - Step and repeat document 1
P. 68

‫חסד‬  ‫‪iying wxt ,` wlg‬‬                      ‫אהבת‬                           ‫‪n‬‬

‫ְו ִל ְקנוֹת ֶל ֶחם‪ַ (e) ,‬וַדּאי הוּא קוֵֹדם‪ֵ ,‬כּן ָכּ ַתב ְבּ ֵסּ ֶפר 'ֲאֻגָדּה' )בב"מ שם(‪ְ .‬ו ַעֵיּן‬
        ‫ְבּ ֶפֶרק ו' ָס ִעיף ט' ַמה ֶשּׁ ָכּ ַת ְבנוּ ְבִּדין ָעִני ְו ָע ִשׁיר ֵמ ִעְנָין ֶזה‪.‬‬

‫‪ָ .c‬הא ְדּ ָא ְמִריַנן ְדִּי ְשָׂר ֵאל קוֵֹדם ִל ְכַנ ְע ִני ) ְלגוֹי(‪ַ ,‬דְּוָקא ִאם ָבּאוּ ְשֵׁני ֶהן ְבּ ַבת‬
‫ַא ַחת‪ֲ (f) ,‬א ָבל ִאם ָבּא ַהגּוֹי ְל ַבדּוֹ ִמ ְתּ ִח ָלּה ‪ֻ -‬מ ָתּר ְל ַה ְלוֹתוֹ ְבִּר ִבּית‪,‬‬
‫]וּ ִב ְפָרט ְלַד ַעת ָהַר ְמ ַבּ"ם )פרק ה' מהלכות מלוה ולוה ה"א(‪ְ ,‬דּהוּא ְמַקֵיּם ָבֶּזה‬
‫ִמ ְצַות ֲע ֵשׂה ְוכוּ'[‪ִ .‬אם ֹלא )‪ְ (g‬כּ ֶשׁיּוֵֹד ַע ְבַּוַדּאי ֶשׁ ַהִיּ ְשָׂר ֵאל ָיבוֹא ַא ַחר ָכּ‪,‬‬

                    ‫ְדּ ָאז ֵישׁ לוֹ ִל ְמ ֹנ ַע ֶאת ַע ְצמוֹ ִמֶזּה‪.‬‬

     ‫‪cqgd aizp‬‬

‫)‪ .'eke i`ce (e‬טעמו‪ ,‬דמשום דהוא צריך חכם‪ ,‬הרי החיוב מוטל לפרנסו‪ ,‬ואף שלא‬
‫המעות לפרנסתו‪ ,‬בשביל זה ימות העני בא עדיין לפנינו‪ ,‬מה בכך‪ ,‬והוא ככל חיוב‬
‫ברעב?! והרי אפילו מיראת דבר השמיטה‪ ,‬צדקה שמוטל על בעל הבית להשגיח על‬
‫הזהירה התורה )דברים ט"ו ט'(‪ :‬השמר לך העני לפרנסו‪ ,‬אפילו אם העני בוש לפשוט‬
‫וגו' קרבה שנת השבע וגו' ורעה עינך יד לבקשו‪ .‬מה שאין כן לענין הלואה‪,‬‬
‫באחיך האביון וגו'‪ ,‬וקל וחומר בזה שאין מסתברא כל זמן שלא בא לפנינו לבקש‬
‫לו שום חשש בהפסד קרן‪ ,‬רק מניעת הריוח‪ ,‬הלואה‪ ,‬אין מוטל לעת עתה חיוב על בעל‬
‫שיהיה בו חטא אם לא ילוה לו‪ .‬ונאמר הבית‪ .‬וממילא יוכל ליתן להכנעני )להגוי(‪,‬‬
‫)ויקרא כ"ה ל"ה(‪' :‬וכי ימוך אחיך ומטה ידו וכשיבוא אחר כך הישראל‪ ,‬תו אין עליו‬
     ‫עמך והחזקת בו'‪ .‬ופירשו זכרונם לברכה חיוב‪ ,‬כיון דאין לו‪.‬‬
                                           ‫)ספרא בהר פרשתא ה'‪ ,‬א'(‪ ,‬דהכוונה החזק בו‬
‫‪ lkn‬מקום נראה כמו שכתבתי‪ ,‬דהוא כמו‬         ‫כדי שלא יתמוטט לגמרי ויצטרך לבריות‪.‬‬
‫שאמרו בקידושין ל"ג‪ .‬יכול יעצים‬             ‫ואם כן בעניננו‪ ,‬אם ישמיט את עצמו‬
‫עיניו מקמי דלימטי זמן חיובא‪ ,‬דכי מטי‬       ‫מלהלוות לו‪ ,‬בעל כרחו יהיה צריך להיות‬
‫זמן חיובא הא לא חזי ליה‪ ,‬תלמוד לומר‬
‫)ויקרא י"ט‪ ,‬ל"ב(‪ :‬ויראת מאלהיך‪ .‬הרי דכיון‬                           ‫מיד נודד ללחם‪.‬‬

‫)‪ .'eke `a m` la` (f‬דממה שאמרו )בב"מ שיודע שבקרוב יבוא עליו חיוב מן התורה‪,‬‬
‫ע"א‪ (.‬עמי וכנעני )וגוי(‪ ,‬משמע שהם אף שלעת עתה לא בא החיוב עליו‪ ,‬אין‬
‫לו לבקש טצדקי להפטר ממצוות‪ ,‬והכי נמי‬             ‫שניהם לפנינו‪.‬‬

‫)‪ .'eke i`cea rceiyk (g‬וראיה לזה‪ ,‬ממה בעניננו‪ .‬וגם ראיה זו יש לדחות קצת‪ ,‬דהתם‬
‫שכתב בשולחן ערוך יורה דעה סימן בעצימת עיניו כוונתו להפקיע עצמו ממצוה‪,‬‬
‫רנ"א סעיף י"א‪ ,‬דאם בא עם הארץ לפנינו וכדמשמע מפירוש רש"י שם )ד"ה ת"ל(‪ ,‬אבל‬
‫מת ברעב ‪ -‬חייב להחיותו‪ ,‬אף על פי שהוא הכא במה שמקדים את עצמו ומלוה‬
‫ספק אם יחסר אחר כך לתלמיד חכם‪ ,‬עכ"ל‪ .‬להכנעני )להגוי(‪ ,‬כוונתו רק להרויח עתה‬
‫משמע דאם ודאי יחסר לו‪ ,‬אף על פי שאינו ממון על ידי זה‪ ,‬וממילא נפקע אחר כך‬
‫עדיין לפנינו‪ ,‬יש לו למנוע את עצמו כדי המצוה‪ ,‬שאין לו מה להלוות עוד לישראל‪.‬‬
‫להקדים לתלמיד חכם‪ ,‬והכי נמי בעניננו‪ ,‬גם‪ ,‬ראייתנו מקידושין הוא רק לשיטת‬
‫לענין עובד גילולים וישראל‪ .‬אך יש לדחות הסוברים דעל הלואת כנעני )גוי( ברבית אין‬
‫קצת‪ ,‬דהתם כיון שיודע שחסר לחם לתלמיד מצות עשה )ראב"ד פ"ה מלוה ולוה ה"א(‪ ,‬אבל‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73