Page 68 - Step and repeat document 1
P. 68
חסד iying wxt ,` wlg אהבת n
ְו ִל ְקנוֹת ֶל ֶחםַ (e) ,וַדּאי הוּא קוֵֹדםֵ ,כּן ָכּ ַתב ְבּ ֵסּ ֶפר 'ֲאֻגָדּה' )בב"מ שם(ְ .ו ַעֵיּן
ְבּ ֶפֶרק ו' ָס ִעיף ט' ַמה ֶשּׁ ָכּ ַת ְבנוּ ְבִּדין ָעִני ְו ָע ִשׁיר ֵמ ִעְנָין ֶזה.
ָ .cהא ְדּ ָא ְמִריַנן ְדִּי ְשָׂר ֵאל קוֵֹדם ִל ְכַנ ְע ִני ) ְלגוֹי(ַ ,דְּוָקא ִאם ָבּאוּ ְשֵׁני ֶהן ְבּ ַבת
ַא ַחתֲ (f) ,א ָבל ִאם ָבּא ַהגּוֹי ְל ַבדּוֹ ִמ ְתּ ִח ָלּה ֻ -מ ָתּר ְל ַה ְלוֹתוֹ ְבִּר ִבּית,
]וּ ִב ְפָרט ְלַד ַעת ָהַר ְמ ַבּ"ם )פרק ה' מהלכות מלוה ולוה ה"א(ְ ,דּהוּא ְמַקֵיּם ָבֶּזה
ִמ ְצַות ֲע ֵשׂה ְוכוּ'[ִ .אם ֹלא )ְ (gכּ ֶשׁיּוֵֹד ַע ְבַּוַדּאי ֶשׁ ַהִיּ ְשָׂר ֵאל ָיבוֹא ַא ַחר ָכּ,
ְדּ ָאז ֵישׁ לוֹ ִל ְמ ֹנ ַע ֶאת ַע ְצמוֹ ִמֶזּה.
cqgd aizp
) .'eke i`ce (eטעמו ,דמשום דהוא צריך חכם ,הרי החיוב מוטל לפרנסו ,ואף שלא
המעות לפרנסתו ,בשביל זה ימות העני בא עדיין לפנינו ,מה בכך ,והוא ככל חיוב
ברעב?! והרי אפילו מיראת דבר השמיטה ,צדקה שמוטל על בעל הבית להשגיח על
הזהירה התורה )דברים ט"ו ט'( :השמר לך העני לפרנסו ,אפילו אם העני בוש לפשוט
וגו' קרבה שנת השבע וגו' ורעה עינך יד לבקשו .מה שאין כן לענין הלואה,
באחיך האביון וגו' ,וקל וחומר בזה שאין מסתברא כל זמן שלא בא לפנינו לבקש
לו שום חשש בהפסד קרן ,רק מניעת הריוח ,הלואה ,אין מוטל לעת עתה חיוב על בעל
שיהיה בו חטא אם לא ילוה לו .ונאמר הבית .וממילא יוכל ליתן להכנעני )להגוי(,
)ויקרא כ"ה ל"ה(' :וכי ימוך אחיך ומטה ידו וכשיבוא אחר כך הישראל ,תו אין עליו
עמך והחזקת בו' .ופירשו זכרונם לברכה חיוב ,כיון דאין לו.
)ספרא בהר פרשתא ה' ,א'( ,דהכוונה החזק בו
lknמקום נראה כמו שכתבתי ,דהוא כמו כדי שלא יתמוטט לגמרי ויצטרך לבריות.
שאמרו בקידושין ל"ג .יכול יעצים ואם כן בעניננו ,אם ישמיט את עצמו
עיניו מקמי דלימטי זמן חיובא ,דכי מטי מלהלוות לו ,בעל כרחו יהיה צריך להיות
זמן חיובא הא לא חזי ליה ,תלמוד לומר
)ויקרא י"ט ,ל"ב( :ויראת מאלהיך .הרי דכיון מיד נודד ללחם.
) .'eke `a m` la` (fדממה שאמרו )בב"מ שיודע שבקרוב יבוא עליו חיוב מן התורה,
ע"א (.עמי וכנעני )וגוי( ,משמע שהם אף שלעת עתה לא בא החיוב עליו ,אין
לו לבקש טצדקי להפטר ממצוות ,והכי נמי שניהם לפנינו.
) .'eke i`cea rceiyk (gוראיה לזה ,ממה בעניננו .וגם ראיה זו יש לדחות קצת ,דהתם
שכתב בשולחן ערוך יורה דעה סימן בעצימת עיניו כוונתו להפקיע עצמו ממצוה,
רנ"א סעיף י"א ,דאם בא עם הארץ לפנינו וכדמשמע מפירוש רש"י שם )ד"ה ת"ל( ,אבל
מת ברעב -חייב להחיותו ,אף על פי שהוא הכא במה שמקדים את עצמו ומלוה
ספק אם יחסר אחר כך לתלמיד חכם ,עכ"ל .להכנעני )להגוי( ,כוונתו רק להרויח עתה
משמע דאם ודאי יחסר לו ,אף על פי שאינו ממון על ידי זה ,וממילא נפקע אחר כך
עדיין לפנינו ,יש לו למנוע את עצמו כדי המצוה ,שאין לו מה להלוות עוד לישראל.
להקדים לתלמיד חכם ,והכי נמי בעניננו ,גם ,ראייתנו מקידושין הוא רק לשיטת
לענין עובד גילולים וישראל .אך יש לדחות הסוברים דעל הלואת כנעני )גוי( ברבית אין
קצת ,דהתם כיון שיודע שחסר לחם לתלמיד מצות עשה )ראב"ד פ"ה מלוה ולוה ה"א( ,אבל
