Page 69 - Step and repeat document 1
P. 69
`n חסד d`eld zevn ipic אהבת
שנה מעוברת :ז' חשון ,כ"א ניסן. 1 lelqn inei gelשנה פשוטה :ג' חשון ,ג' אייר.
ְ .dוַדע ִדּ ְבִדין ֶזה ֶשׁ ָא ַמְרנוְּ ,דַּי ְקִדּים ְלִי ְשָׂר ֵאל ְבּ ִחָנּם ִמ ִלּ ְכַנ ְע ִני ) ִמ ְלּגוֹי(
ְבִּר ִבּיתֶ ,נ ְח ְלקוּ ַה ְגּדוֹ ִלים ָבֶּזהֵ (h) :ישׁ אוֹ ְמִריםַ ,דֲּא ִפלּוּ ִאם ַי ְלֶוה ִל ְכַנ ְע ִני
) ְלגוֹי(ִ ,י ְהֶיה ָהֶרַוח ְמֻר ֶבּהַ ,גּם ֵכּן ִה ְצִרי ָכה ַהתּוָֹרה ְל ַה ְלוֹת ְלִי ְשָׂר ֵאל ְבּ ִחָנּם,
cqgd aizp
לדעת הרמב"ם שם דהוא מקיים בזה מצות הטעם משום דהוי דבר מועט ,כמו שכתבו
עשה דלנכרי וכו' )דברים כג ,כא( ,אין ראיה התוספות שם דבור המתחיל ור' מאיר] ,ואף
דכתבו התוספות שם עוד סברא משום דלגר לאיסור.
הוא שוה הרבה ,ואם כן בעלמא דליכא
סברא זו ,גם על דבר מועט יש רבותא ,לא lkneמקום בעני שצריך להלואה ,דעל
הזכירו האחרונים סברא זו ,משום דמשמע הלואה כזה יש מצות עשה דוהחזקת
להו דזה איננו עיקר ההיתר ,ורק לשופרא בו וחי אחיך עמך )ויקרא כה ,לה( ,והוא
דמילתא כתבו זה .ותדע דבחולין קי"ד ע"ב מהשמונה מעלות שבמצות צדקה ,כמו
)ד"ה עד( לא הזכירו התוספות דבר זה וכתבו שכתוב בשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ"ט
רק דהוא דבר מועט[ ,ואשמועינן התורה )סעיף ו'( ,לכאורה נראה דלא גרע מצדקה
דבעניננו לענין הלואה חייב להלוות לישראל דצריך להשים עין עליו לטובה ,אפילו קודם
בחנם ,אפילו אם על ידי זה ימנע ממנו שבא אליו ,כיון שיודע שבודאי יבוא אליו,
ריוח מרובה ]אך להרמב"ם שם )פ"ה ממלוה והוא דומה להא דיורה דעה הנ"ל לענין
ולוה ה"א( דסבירא ליה דפסוק דלנכרי וכו', עם הארץ ותלמיד חכם .ועכשיו אין לדחות
הוא מצות עשה ,תו אין ראיה לדין זה ,עיין להקל משום דהוא מקיים בהלואתו לכנעני
שם[ .וכן כתב בפני יהושע בבבא מציעא )לגוי( ברבית מצות עשה לדעת הרמב"ם,
דהא שם בצדקה גם כן מקיים הוא מצות
דף ע"א )ע"ב( עיין שם. עשה בנתינתו לעם הארץ ,ואפילו הכי כיון
שיודע שיחסר על ידי זה אחר כך לתלמיד yideאומרים השני הוא דעת השער המשפט
בסימן צ"ז )סק"א( שמצדד כן במסקנא, חכם -אסור ,והכי נמי דכוותיה ,כן נראה
עיין שם .והנה הראיה שהביא השער לעניות דעתי.
) .'eke elit`c `"i (hכן כתב במגילת אסתר המשפט לסברתו מהשבת אבידה ,עיין בפני
בשורש ו' בבאורו על ספר המצות יהושע הנ"ל ,שהביאה ודחה אותה.
להרמב"ם ,דבזה משני שם דלא תקשה אמאי dpdeבאמת קושיא זו הנ"ל נוכל לתרץ
בפשיטות ,דאי מנבילה ,הוה אמינא דמשני שם בגמרא ב"מ )ע"א (.לא צריכא
דאפילו לכנעני )לגוי( ברבית וכו' ,ממה דאמר דשם הלא איירי בגר תושב שהוא עני ואין
בעבודה זרה דף כ' .דלר' יהודה להקדים לו ,ואתה מצווה להחיותו ,מה שאין כן
נתינה דגר למכירה דכנעני )דגוי( לא צריך בענין הלואה ,דמיירי אפילו בעשיר ,דלא
קרא ,משום דגר אתה מצווה להחיותו ,ואם שייך בזה שימנע את עצמו מריוח כדי לקיים
כן כל שכן בעניננו דאיירי בישראל גמור וחי אחיך עמך ,וקא משמע לן הקרא דאף
דעדיף מגר .ולזה כתב דהרבותא הוא ,דשם על פי כן מחויב להלוותו] .ומצאתי בספר
