Page 240 - 336
P. 240

‫האוטובוס יכול לעצור‪ ,‬יש להוליך את הקבוצה לאורך‬                      ‫או על אינטואיציה‪ .‬למשל‪ :‬לא חוצים כביש מהיר‪ ,‬לא‬
‫הכביש במקום שהשוליים בו צרים והקרבה לכביש‬                           ‫נוסעים בלי לחגור‪ .‬שווה להזכיר בהקשר זה את ההטיה‬
‫גבוהה‪ .‬האם מדובר בסיכון שסביר להסתכן בו? האם‬                        ‫הקוגניטיבית שגורמת לנו לעיתים להסיק שההתנהלות‬
                                                                    ‫שלנו חפה מטעויות בגלל העובדה ששנים אנחנו עושים‬
            ‫ניתן לפעול כדי להפחית את הסיכוי לפגיעה?‬                 ‫משהו בדרך מסוימת ותמיד זה הצליח לנו‪ .‬האמת עשויה‬

                                   ‫מהי קיבולת הסיכון שלכם?‬                      ‫להיות שפשוט עדיין לא נפלנו בסטטיסטיקה‪.‬‬

‫קיבולת סיכון היא היכולת שלנו להעריך או לחזות‬                        ‫ב‪ .‬עלינו לפשט את הפעולות שעלינו לנקוט בשביל‬
‫מראש באיזו מידה ניטיב להתמודד עם סכנה או עם‬                         ‫שהכול יזרום כשורה ולהימנע ממורכבויות‪ .‬למשל‪:‬‬
‫מצבים לא רצויים‪ .‬יכולת זו חשובה בתחום של ניהול‬                      ‫במקום לבקש משתי חוליות שינועו זו לקראת זו‪ ,‬לבקש‬
‫סיכונים‪ :‬האם להתמודד עם הסיכון במצב נתון או‬
‫להימנע ממנו‪ .‬צריך לדעת מהי קיבולת הסיכון שלנו‬                                          ‫מאחת החוליות לנוע ומהשנייה להמתין‪.‬‬

                    ‫לפני שאנחנו מכריעים בדילמה בשטח‪.‬‬                   ‫היכולת להחליט החלטות בתנאי‬
                                                                       ‫לחץ קשורה ביכולת שלנו להיות‬
‫קיבולת הסיכון עולה ככל שניטיב להכיר את עצמנו‪ ,‬את‬                       ‫נכונים להתמודד עם סיכונים‪ ,‬אבל‬
                                            ‫הקבוצה ואת השטח‪.‬‬           ‫ראשית צריך להבדיל בין סיכון‬
                                                                       ‫לסכנה‪ .‬סכנה היא משהו שיכול‬
‫הדרך היחידה לברר מהי רמת החוסן האישי האמיתי‬                            ‫לגרום נזק‪ ,‬כגון סיר שמן שעולה‬
‫היא לחצות את קו הנוחות אל מחוזות של חוסר נוחות‬                         ‫באש או גמל משתולל‪ .‬סיכון‪,‬‬
                                                                       ‫הוא שילוב של שני תבחינים‪:‬‬
                                                    ‫וחוסר ודאות‪.‬‬       ‫הסיכוי שניפגע וחומרת הפגיעה‪.‬‬
                                                                       ‫למשל‪ ,‬הליכה בשטח בחושך היא‬
‫איך אתם נוהגים להחליט בשעת לחץ ומשבר? על סמך‬                           ‫מסוכנת‪ .‬אבל האם מדובר בסיכון‬
‫ניסיון אישי‪ ,‬על סמך אינטואיציה או על סמך עקרונות‬
                                                                                 ‫שיש להימנע ממנו?‬
                                 ‫מנוסחים מראש (פרוטוקול)?‬
                                                                    ‫ג‪ .‬עלינו להבטיח יתירות וליצור גיבוי למצב של כשל‪.‬‬
‫כדאי שנשאל את עצמנו מה כולל ארגז הכלים האישי‬                        ‫למשל‪ :‬ניקח איתנו מספיק מים‪ ,‬אבל נדאג גם שיהיו לנו‬
‫שלנו‪ ,‬האם יש לנו שליטה גבוהה במיומנויות שטח?‬                        ‫אמצעים לטיהור מים או ידע פרקטי בנוגע להפקת מים‬
‫ניווט‪ ,‬הדלקת אש בתנאים קשים‪ ,‬כגון רטיבות ורוח‪,‬‬                      ‫בשטח‪ .‬בכניסה למערה‪ ,‬ניקח איתנו פנס ראש‪ ,‬אבל‬
‫הקמת מחסה (מפני טל בלילה ומפני שמש ביום)‪ ,‬הגשת‬                      ‫נוסיף וניקח גם כמה נרות וגפרורים למצב של תקלה‬
‫עזרה ראשונה בשטח‪ ,‬התמצאות בשטח ללא מפה וכו'‪.‬‬                        ‫בפנס‪ .‬נתאם מראש עם כונן בעורף שעת גג ליצירת‬
                                                                    ‫קשר לפני הפעלת חילוץ‪ ,‬אך גם נשאיר דף של פרטים‬
‫אילו משאבים עומדים לרשותנו? היכן בשטח יש מים‬
‫ומהן דרכי הגישה אליהם? מה הציוד שעומד לרשות‬                                                               ‫מזהים על שמשת הרכב‪.‬‬

                         ‫הקבוצה? ממי אפשר לבקש עזרה?‬                                                             ‫האם יש סיכון טוב?‬

                                                            ‫דוגמה‪:‬‬  ‫יש מצבים שבהם‪ ,‬פרדוקסלית‪ ,‬דווקא הימנעות מסיכון‬
                                                                    ‫היא מסוכנת‪ .‬יש מצבים שבהם נדרשת מאיתנו תגובה‬
‫השעה שתיים בצוהריים בחודש נובמבר‪ .‬כיתה ט'‬                           ‫גם אם יש בה סיכון מובנה‪ .‬חשוב לזכור שלא לכל אחד‬
‫מטיילת ביערות הכרמל‪ .‬האם לוותר על חלק מהמסלול‬                       ‫מתאים להתמודד עם כל סיכון‪ .‬עלינו להכיר את עצמנו‪,‬‬
‫המתוכנן לטובת סיום המסלול באור יום או לדחוף‬                         ‫את הקבוצה ואת תנאי השטח כדי שנוכל להעריך בצורה‬
‫קדימה? זה תלוי ביכולת שלנו להתמודד עם מצב של‬                        ‫מציאותית את רמת הסיכון ואם נכון לנו להתמודד עם‬
‫הליכה בחשכה‪ .‬האם לכולם יש פנסים? האם למישהו‬                         ‫סיכון זה‪ .‬יש מצבים שבהם לא נוכל להרשות לעצמנו‬
‫מחברי הקבוצה יש עיוורון לילה? האם נדרשת הליכה‬                       ‫שלא להתמודד עם סיכון‪ .‬דמיינו מצב שבו חניך נקע‬
‫לאורך כביש או חציית כביש? אם כל הנתונים נוטים‬                       ‫את הקרסול במהלך טיול קבוצתי בנחל טביה‪ .‬המדריך‬
‫לטובתנו‪ ,‬יכול להיות שמדובר בסיכון שסביר להתמודד‬                     ‫החליט לקצר את הטיול‪ ,‬לעלות אל כביש ‪ 31‬המוביל‬
‫איתו‪ .‬אבל אם הנתונים לרעתנו‪ ,‬נפעל כדי לבצע תיקון‬                    ‫לערד ולחבור אל האוטובוס‪ .‬כדי להגיע לנקודה שבה‬
‫כך שההחלטה שלנו תהיה סבירה‪ :‬נחלק את הקבוצה‬
‫לחוליות בהתאם למספר הפנסים הזמינים‪ ,‬נצמיד מדריך‬
‫לחניך שיש לו עיוורון לילה‪ ,‬נבקש עזרה מהמנהלה או‬

                                          ‫מפקח בחציית כביש‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬אנו ניטיב להסתגל לאירועי קיצון ולהחליט‬
‫במצבי לחץ אם נבנה לעצמנו מבעוד מועד שכבות‬
‫של חוסן המבוססות על מסוגלות אישית‪ ,‬על ‪ ‬הכנה‬
‫מוקדמת‪ ,‬על היכרות טובה את השטח ועל התייחסות‬

                                 ‫למאפייני הקבוצה המטיילת‪.‬‬

                                                                    ‫‪68‬‬
   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245