Page 103 - 26422
P. 103

‫מחפשת ׀ ‪103‬‬

‫מרימה את תרמילה וממהרת אחריי‪ .‬אחרי רגע‪ ,‬השביל התרחב‬
‫והיא צעדה לצידי‪ .‬״אז אילו תכסיסים נוספים אתה יודע לעשות?״‬
‫״תכסיסים?״ קולי נשמע חד‪ ,‬אבל הייתי עייף‪ ,‬חרמן‪ ,‬מבולבל‬
‫ולא מאופס‪ ,‬וזה משהו שלא קרה לי אף פעם בעבר‪ .‬האישה הזו‬
‫טלטלה אותי‪ ,‬ערבבה אותי והאמת‪ ,‬כל מה שרציתי היה קצת שקט‪.‬‬

                      ‫איך הצלחתי להכניס את עצמי לקלחת הזו?‬
‫״כן‪ ,‬אתה יודע‪ ,‬רץ למרחקים ארוכים‪ ,‬שוחה כמו דג‪ ...‬״ היא‬
‫הסתכלה עליי כשאותו מבט על הפרצוף שלה — מבט מעריץ — וזה‬
‫עורר דקירת אשמה שפילחה את הקרביים שלי‪ .‬״מעולם לא פגשתי‬

                                           ‫בחיי גיבור אמיתי ו —״‬
‫״תפסיקי להסתכל עליי ככה‪,‬״ התפרצתי‪ .‬עצרתי והסתובבתי‬

                            ‫אליה וגם היא עצרה‪ .‬״אני לא גיבור‪.‬״‬
‫פניה נפלו מעט‪ ,‬אבל היא בכל זאת הצליחה לחייך‪ ,‬הרימה את‬
‫סנטרה ושילבה את ידיה על שדיה שהיו עדיין רטובים‪ .‬״אני אחליט‬

                                                ‫מי גיבור ומי לא‪.‬״‬
             ‫״אה‪ ,‬כי את שופטת אנשים בצורה טובה כל־כך‪.‬״‬
‫הבזק הכאב הופיע בעיניה ללא אזהרה ואני העוויתי את פניי‬
        ‫וקיללתי את עצמי כשהסטתי את מבטי‪ .‬״לעזאזל‪ ,‬ליב —״‬
‫״לא‪,‬״ היא הנידה בראשה‪ .‬״אתה צודק‪.‬״ הבזק של בלבול הופיע‬
‫בפניה‪ .‬״ייתכן שאתה צודק‪.‬״ כתפיה נשמטו לפתע‪ ,‬כאילו בתבוסה‪.‬‬

                                                     ‫״אלוהים —״‬
                     ‫״ליב‪ ,‬שיט‪ ,‬אני מצטער‪ .‬לא התכוונתי —״‬
 ‫״לא‪ ,‬זה בסדר‪ .‬אני מבינה‪ .‬גם אני פקפקתי בשיקול דעתי —״‬

                                                       ‫״פאק‪.‬״‬
                                                     ‫״תומס?״‬
                                  ‫״אנחנו בקצה שדה קוקאין‪.‬״‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108