Page 173 - 22322
P. 173
שומרי הערים |173
הם לא דבר חריג עד כדי כך .אבא שלך לא היה הראשון ,אתה יודע.
ראיתי כאלו בעבר".
"אני לא ".אינכם הראשונים ,נוטר המקומות ,אמרה סדום .וגם לא
האחרונים .חשבתי שהיא התכוונה לעצמה.
"בכל מקרה ,הייתי צריכה לספר .הסכמתי לשמור את הסוד מהשומר
שלי ,לא מבן זוגי".
אני נד בראשי ולוקח את ידה" .אין לך על מה להתנצל .זו לא
אשמתך".
היא שותקת ,מחזיקה את ידי ,ומחשבותיי נודדות שוב לידע החדש,
היקר מפז .אמא שלי היתה רוח עיר .במובן מסוים ,זה לא משנה כלום.
היא עדיין מתה ולא תשוב לעולם .עדיין אין לי קבר לבקר בו .אני עדיין
לא זוכר שום דבר ממנה ,חוץ מההבזקים האלו .ובכל זאת ,זה משנה
הכול.
"יונתן ",אביב אומרת שוב ,בטון רך יותר" .איך גילית את זה?"
אני הולך אל קצה המרפסת ,נשען על המעקה כדי להתרחק ממבטה.
אני לא רוצה לגרום לה דאגה ,אבל לא רוצה להסתיר ממנה עוד מידע.
לא עכשיו" .מאגו הראה לי ...חזיונות .ידעתי שאחד מהם אמיתי .עכשיו
אני יודע שגם השני היה".
"והיו עוד?" היא שואלת בשקט.
אני שותק ומביט צפונה ,אל הים" .היו ",אני מצליח לומר לבסוף,
ולא יותר מכך.
אני נושם עמוק ,קוטע את רצף המחשבות ,מחזיר אותו אחורה" .אני
רוצה לראות אותה .את ימית .כלומר ,את המקום שלה".
היא מרימה את עיניה בתנועה חדה ,והן כחולות־שחורות פתאום,
קשות כפלדה" .אתה לא יכול".
"למה?"
"היא כבר לא חלק מישראל ,שומר ",התואר שלי נשמע זר וחמור
על שפתיה" .אתה יודע שאסור לך לעזוב את הגבולות .למען האמת,
אני די בטוחה שגם השומר המצרי לא יכול לבקר באזור ימית .ממשלת
מצרים איבדה את החלק הצפוני של חצי האי סיני לכנופיות ששולטות
בו כעת ".פניה קודרות מאוד" .ידעתי כבר אז שזה לא ייגמר בשלום
אמיתי".
