Page 174 - 22322
P. 174
174רותם ברוכין|
אני ממצמץ ,מופתע מספיק מהמשפט האחרון שלה כדי לשכוח
את התגובה החריפה שעמדה על קצה לשוני .אני רגיל לשמוע ממנה
דעות הרבה יותר שמאלניות ,ולא רק בגלל ששיעור לא מבוטל מיפו
הם ערבים ישראלים .עם זאת ,דעות פוליטיות משתנות לפי המצב
והתקופה .אני מרפה" .רציתי לשאול אותך עוד משהו".
היא מרימה את ראשה אליי .חופי דרום תל אביב ומישורי החול
הדרומיים להם בוהקים מאחורי גבה ,והרוח פורעת את שערה המשוחרר
כאילו היה חלק מהרוח בעצמו.
"ידעת שאני יכול לעשות את זה?" אני שואל" .לקחת מכן את הכוח
שלכן?"
היא מהססת ,ואני מבין לאחר רגע שהיא לא חוששת מתגובתי ,אלא
לא בטוחה כיצד לענות על השאלה.
"אני חושבת שחלק ממני ידע ,אבל חלק אחר לא".
התשובה לא צריכה להפתיע אותי — לא כשהיא מגיעה מרוח עיר,
על כל פניה וגוניה ודמויותיה .אבל אני מופתע בכל זאת .מעולם לא
שמעתי אחת מהן מתנסחת ככה .כשהן יודעות משהו ,הן יודעות אותו.
כשהן לא ,הן לא.
"לא ,זה לא מדויק ",היא אומרת ,כאילו מהדהדת את מחשבותיי.
"אני חושבת שאתמול זכרתי שראיתי פעם שומרים עושים דברים כאלו,
אבל אף פעם לא ראיתי שומר עושה את זה באמת .זה לא מאוד הגיוני,
נכון?"
"זו ...תשובה משונה ",אני מודה ,חיוך עייף על שפתיי.
"אני עיר משונה ".היא מחייכת בחזרה.
אני מתיק את מבטי במאמץ מפניה ומביט אל החדר" .את יודעת
איפה המפתחות שלי במקרה? ואולי גם האוטו?"
היא פורשת את כף ידה ,והמפתחות שלי מופיעים בה" .רמת גן
הביאה את המכונית לפני כמה שעות .היא למטה בחניון ".היא מעבירה
לי את המפתחות ,ואני מבחין שהמטאטא קשור על גבה כמו בסרט
סמוראים" .לאן תלך?"
"לשוטט .אני צריך לחשוב .לסדר את הזיכרונות שלי .אולי זה יעזור
לי למצוא את ...מאגו ".השם שלו כבר לא נשמע נכון ,לא אחרי הדברים
שראיתי בזיכרונותיו.
