Page 294 - 22322
P. 294
294רותם ברוכין|
הטון שלה לא משאיר מקום לוויכוחים .מת'יו חוזר לשולחן וצונח
אל אחד הכיסאות.
"דבר".
הוא נושם נשימה עמוקה" .לכל עיר יש רוח עיר — התגלמות על־
טבעית בעלת מראה אנושי של ...כל מה שמרכיב את המקום ,בעצם.
קצת מסובך להסביר את זה .רוח העיר שפגשת היתה של גאלוויי ,אבל
רוחות יכולות להתקיים גם במקומות הרבה יותר קטנים ,אפילו כפר של
עשרה תושבים .כל עוד יש לו שם ,זהות ומספיק תחושת שייכות ל —"
"הבנתי ".אשלינג מניפה את ידה הפנויה בתנועה חדה .עם כל אדם
אחר הייתי מטיל ספק בכך שהם באמת הבינו ,אבל לא איתה" .ולכל עיר
יש ...איך קראתם לזה? שומר?"
"לכל ארץ ",אני מתקן" .מדינה ,אם רוצים לדייק .שיימוס — הזקן
הזעפן — הוא שומר הערים של אירלנד".
"ואתם? שניכם גם שומרי ערים ,נכון?" אשלינג מעבירה את מבטה
בינינו ,ושנינו מתכווצים .אפילו ביום שנפגשנו לא ראיתי אותה כועסת
כל כך.
"יורשים ",אומר מת'יו בשקט" .היורשים של שומרי הערים
הנוכחיים ,בקנדה ובישראל .יום אחד נהיה השומרים בעצמנו".
"וגם את ",אני אומר ,למורת רוחו של מת'יו .אשלינג מפנה את
ראשה אליי בתנועה חדה שגורמת לתלתלים שלה להתנופף סביב ראשה
כמו אש בוערת .גם העיניים שלה בוערות ,אש ירוקה שמאיימת לשרוף
אותי .אבל אני נושם נשימה עמוקה וממשיך בכל זאת" .אני חושב שגם
את יורשת".
לא חשבתי שיהיה לי קשה לבטא בקול חשדות שמלווים אותי
כבר שבועות ,אבל קשה לי ,ולא רק בגלל האמת שהסתרתי מאשלינג.
דמיינתי שתהיה תחושת אושר בגילוי שאשלינג חולקת איתי את העולם
שלי .עכשיו אני חושב רק על כאב החובה שהיא תישא.
"יו־או־נתן ",מת'יו מושך את ההברות ומחכך את מצחו כאילו עצם
הנוכחות שלי גורמת לו כאב ראש ,מה שסביר מאוד בשלב הזה .אבל לא
אכפת לי .אני לא מגיב .מת'יו פונה אל אשלינג" .אש ,תקשיבי .ג'וני בא
ממשפחה צעירה של שומרי ערים .אצל אבא שלי יש אילן יוחסין כתוב
של דורות אחורה .הספרייה של שומרי הערים בקנדה משותפת עם
