Page 86 - 22322
P. 86
הפוך ,לקחת – 4
גבעתיים ,ישראל2017 ,
יש תחושה מעיקה בכניסה לגוש דן ,ולא רק בגלל הצפיפות והעומס
בכבישים .האוויר והאווירה כבדים ,דחוסים .אני יודע את הסיבה.
רבות מהן נמצאות כאן ,יותר משאי־פעם ראיתי במקום אחד .הן הגיעו
למועצה .מועצת מלחמה.
אף אחת לא טורחת לקבל את פניי בנפנוף משלט חוצות ,ואף
אחת לא מצטרפת אליי ברכב .אבל הכביש סגור ,ושוטר מכוון אותי
בידידותיות אך בתקיפות לעבר כביש אחר ,עם מחסומים אחרים,
ודרכים עוקפות אחרות ,עד שבסופו של דבר אני מבין שיש רק דרך
אחת שאני יכול לנסוע בה — זו המוליכה למצפה הכוכבים בגבעתיים.
אני חושד שהוא נבחר בגלל גובהו ,כמו מבצר על גבעה שניתן להשקיף
ממנו ,לתצפת על שדה הקרב.
אני מטפס לחדר הגבוה ביותר במגדל ,הן שקועות בעיצומו של דיון
סוער שנראה כמו הכלאה בין דיון בבית המשפט ,תחרות דיבייט וישיבת
מליאה בכנסת .הלוח בקצה החדר עמוס תרשימים ,ציורים ושרבוטים
שאני לא מבין מהם דבר .לא רק הערים נמצאות כאן ,אני מבין בחשש,
אלא גם רוחות המקומות — יישובים ,כפרים ,קיבוצים .אולי כולן .החדר
הקטן מצליח איכשהו להכיל את כולן.
כמה מהקריות מנפנפות אליי — אולי היחידות בחדר שלא מתעלמות
מנוכחותי — ואני מתיישב ביניהן בהקלה וממתין ,מקווה שתורי לדבר
יגיע בקרוב .מועצות ערים רגילות אורכות בממוצע בין שבוע לחודש
וחצי ,כדי שהן תוכלנה לחזור לערים שלהן מדי פעם .הזמן חסר
משמעות לרוחות ערים בנות אלמוות .זה ישתקף גם במלחמה ,כמובן —
מלחמת ערים עלולה להימשך שנים .מעולם לא נכחתי באחת כזו ,ואני
לא בטוח איך היא תיראה .אילו היינו בימי קדם הן היו מובילות צבא
לשעריה ,אבל כיום צבא הוא חלק קטן מאוד מחייה של עיר מודרנית.
יש כל כך הרבה דברים אחרים לפגוע בהם — מסחר ,תעשייה ,היי־טק,
