Page 88 - 22322
P. 88
88רותם ברוכין|
בראשי וכתפיי שחות" .גם סדום חושבת שעיר זרה משתלטת על תל
אביב".
"אה ",אומרת רמת השרון ,אכזבה בקולה" .פגשת אותה? אז אני
מניחה שאפשר למחוק אותה מהרשימה .אין סיכוי שהיא מספיק
חזקה כדי להופיע בשני מקומות ,גם אם חצי מתל אביב כבר היתה
בידיה".
"זו היתה סברה הגיונית לחלוטין ,יקירתי ",אומרת מודיעין וטופחת
על כתפה .מכבים־רעות ,שיושבות ממש מאחוריה ,מגחכות יחד
ומסתירות את פיהן בתנועה זהה .מודיעין מסתובבת להעיף בהן מבט
חד.
"אל תתנשאי עליי ",רמת השרון מנופפת ,וספוג מתרומם באוויר
ומוחק מהלוח את שמה של סדום .עשרות שמות נוספים כתובים
בו :נינווה ,ארינה ,פרספוליס ,צוער ,קרתגו ,כיש ,טרויה ,אולימפיה,
ספרטה ,בבל ,עמורה...
"בעצם ,אם סדום בחוץ ,עמורה עוד פחות סבירה ",אומרת רמת
השרון ,מהורהרת ,והספוג המרחף נע למחוק גם את השם שציינה.
"למיטב ידיעתנו ,רוח העיר שלה אפילו לא שרדה".
"רק עוד עשרים שמות למחוק ",רוטנת חיפה .אני מעיף בה מבט
שני ומרגיש כמו אידיוט כשאני קולט סוף־סוף מה כל כך שונה בהן
היום ,בכולן :הן נמצאות כאן .ממש כאן .בדרך כלל ,כשאני מדבר עם
רוח עיר ,ברור לי שרק חלק קטן ממנה נמצא איתי — הקשב והמבט
מופנים בו־בזמן למאות רחובות ואנשים וכבישים .לפעמים אפשר
אפילו לזהות את זה בעיכוב קטן בתגובה שלהן ,במבט מרוחק בעיניהן.
אבל לא הפעם .כולן נמצאות כאן .הן מקדישות כמעט את כל מהותן
לדיון הזה ,למועצה הזאת .הן מאמינות באמת ובתמים שזה עלול להגיע
למלחמה.
"בבקשה ,אל תתקפו אותה ",אני אומר כמעט בתחינה .אסור לי
להתערב בהחלטות של מועצת ערים ,רק להשקיף ולייעץ ,אבל לא
אכפת לי" .אני בטוח שאתן יכולות למצוא דרך אחרת".
עשרות זוגות עיניים שכבר שכחו מקיומי פונות אליי שוב.
"אף אחד לא מדבר על מתקפה ",אומרת ירושלים ,והיא היחידה
שנראית קצת כמו בפעם הקודמת שנפגשנו .קולה רך ,עדין ,קצת כאילו
