Page 87 - 22322
P. 87
שומרי הערים |87
אומנות ,תרבות ,כבישים ותשתיות ,קהילה ,בנייה ,תנועה ,בעלי חיים.
אבל בדיוק כמו במלחמה רגילה ,המאבק בכל אחת מהחזיתות האלו
יפגע בעיקר בבני האדם .אני מתנער מחלום הבלהות שבדמיוני ותוהה
כמה זמן עבר .כבר אכלתי שניים מהסנדוויצ'ים שקריית אתא נתנה לי
ושתיתי שתי כוסות של שייק פירות .אני מביט סביבי ,מנסה לשווא
להבין את סדר הדוברות .אני לא בטוח אפילו שיש כזה.
למה אני כאן בכלל? חשבתי שאצטרך למנוע מהן לתקוף את תל
אביב ,אבל הן עשויות לעמוד ולדבר כאן עוד חודשים ,ובינתיים הזמן
שלה הולך ואוזל .אני צריך לחזור ,לנסות לגלות מי העיר שמנסה
להשתלט עליה ,להבין אם אביב יודעת מה קורה — ואם היא יודעת,
למה היא מסתירה את האמת מכולנו?
רגע לפני שידי נוגעת בדלת ,קול חד שואל" ,ולאן אתה חושב שאתה
הולך ,שומר?"
אני קופא כאילו הייתי ילד קטן שנתפס בדרכו לצנצנת העוגיות,
נוזף בעצמי ,ואז מסתובב במה שאני מקווה שלפחות נראה כמו תקיפות
וביטחון עצמי" .לתל אביב".
חמש־עשרה הערים הגדולות ,שיושבות במעגל המרכזי בחדר,
מביטות בי ,וכך גם רוב האחרות .אני מנסה לא להתכווץ תחת מבטן.
גבעתיים ,ששאלה את השאלה — מובן שהיא מודעת יותר לתנועותיי,
אנחנו בגבולותיה ,אחרי הכול — פולטת נחרת צחוק וחובטת בכתפה
של רחובות הסמוכה אליה" .שמעת אותו? 'לתל אביב'!"
האחרות צוחקות בעקבותיה ,מלבד רחובות ,שמיישרת את חלוק
המעבדה שלה שהתקמט ומרימה את משקפי המגן מעיניה כדי לזעוף
אל גבעתיים" .ואיך אתה יודע שזו עדיין תל אביב ,שומר?" היא שואלת
כמו פרופסורית במכון ויצמן שבוחנת את הסטודנטים שלה.
"אבל "...אני ממצמץ ,מביט סביבי" .אתן יודעות?"
"יודעות זו מילה גדולה ",אומרת נתניה ביובש" .לכמה ממשבי־
הרוח כאן יש תיאוריות קונספירציה ,וכמה מאיתנו משום־מה חושבות
שצריך להקשיב להן".
כמה מרוחות היישובים הקטנים שמסביב מוחות בזעף על שם הגנאי
"משבי־הרוח" ,אבל נתניה מתעלמת מהן ומביטה בי בציפייה מתחת
לברט שלה ,אולי מקווה שאגיד משהו שיישמע לה הגיוני ,אבל אני נד
