Page 90 - 22322
P. 90
90רותם ברוכין|
"תרבות היא אכן מאפיין ייחודי ובולט ",אומרת מודיעין ביובש.
"אבל די קשה לזהות מופעי רחוב או גרפיטי חדש כשהגבולות חסומים
בפניך".
"אתן יכולות לזהות אותה מהזיכרון שלי?"
מודיעין נדה בראשה לשלילה" .אם השינויים היו משמעותיים ,כבר
היינו רואות אותם כשעוד יכולנו להיכנס אליה".
"לא ,אני מתכוון — לזהות אותה .את רוח העיר .סדום חושבת
שפגשתי אותה אחרי הפגישה עם תל אביב".
עשרות זוגות עיניים מתמקדות בי בבת אחת ,שוב.
"מה?" רמת גן מזדעקת" .ומתי בדיוק התכוונת לספר לנו?"
"לא ידעתי שזו היא!" אני מתגונן" .ואחרי שסדום אמרה לי ,לא
חשבתי שזה חשוב עד כדי ...מה את עושה?"
היא פוסעת לעברי בצעדים מהירים ,מושיטה יד למצחי" .מה שסדום
עשתה ,מן הסתם .אני לא מבינה למה אנחנו טורחות לדבר איתך —"
"הי!" אני מוחה ,ומושך את ראשי לאחור" .את לא מתכוונת אפילו
לבקש רשות?"
"לא ",רמת גן אומרת בכעס ,אבל גבעתיים מניחה יד על כתפה ,ואני
לא מספיק לתהות מתי היא הופיעה לצדה לפני שהיא פונה אליי.
"שומר ",היא אומרת בשקט .קולה נשמע זקן ,עייף" .תרשה לי?"
אני נאנח ומהנהן ,והיד הרכה נוגעת במצחי .היא עדינה בהרבה
מסדום .אני כמעט לא מרגיש אותה במחשבותיי ,אבל אז ,על הקיר
הלבן שמעל הלוח ,מופיעה האישה הבלונדינית ,משתקפת אליי מתוך
עיניי ,מזיכרוני .המראה מערער ,כאילו מישהו התקין מצלמה ומקרן בין
עיניי .כשהיא מדברת אליי בשפה הזרה ,כמה מהן נדרכות ,ואני שומע
השתנקויות סביבי" .יוונית ",אומרת עכו ,קולה קר .צפת מהנהנת ,וכך
גם נצרת ,שמצטלבת .לוד לוקחת מידיה של רמת השרון את הספוג
שלה ומוחה כמה שמות נוספים מהלוח .עדיין נותרו רבים מדי.
"ירושלים?" שואל קול רך .אני מפנה את עיניי .יציבתה הנינוחה
של ירושלים השתנתה ,והיא קפואה במושבה כמו פסל ,מביטה באישה
בהירת השיער .מי שדיברה היא יד השמונה ,שיושבת מאחוריה.
כשירושלים לא מגיבה ,היא מניחה יד על כתפה של אחותה הגדולה.
"יוון אינה אימפריה כובשת כבר אלפי שנים ",היא אומרת בעדינות.
