Page 20 - 16823
P. 20
| 20איתן מאירי
עבודה וארגונים ,אך שכבה עבה של טיח מכסה אותו לבל ידלוף אל פני
השטח .הנוגעים בדבר — הנפגעים ,הקולגות ,ההנהלות ,כל אחד מסיבותיו
— על פי רוב מתעלמים ,מכחישים או מתמודדים עם הבעיה בדרכים
שגויות .בעקבות התחקירים שערכתי ,החלו להגיע אליי נפגעי התעמרות
אשר לא מצאו במי להיוועץ ובמי להיעזר במצוקתם .לא עברו חודשים
רבים ומצאתי עצמי מעורב ומחויב לאותם אנשים ולתחום בכלל .מכאן
קצרה הייתה הדרך להציב לי כיעד את קידום המודעות לנושא ,לספק
לעובדים שנפגעו סיוע וכן להעניק ליווי וסיוע לאותם ארגונים המעוניינים
להעלות את המודעות לנושא בארגונם ולתת להם כלים מקצועיים לטיפול
בתופעת ההתעמרות כאשר היא מתגלה ,והכול על מנת למגר אותה.
שלא במפתיע ,לא מצאתי אף לא מחקר אחד שנערך על התופעה והשלכותיה
בארץ .המחקר המקצועי הראשון בעולם על תופעת ההתעמרות בעבודה
לא פורסם אלא ב ,1984-משמע מדובר בתחום מחקר צעיר יחסית בעולם
ומאוד לא מזוהה בארץ ,בוודאי בשנת ,2010השנה בה יזמתי את הכנס
הראשון בארץ שעסק בנושא זה .בכנס זה השתתפו כמאה איש והוא היה
עבורי אירוע מכונן .הסיפורים שהשמיעו משתתפים בו גרמו לרבים לדמוע,
המשובים היו כי הנושא חייב לעלות לסדר היום הציבורי.
הבנתי כי היקף התופעה רחב מכפי ששיערתי ,מגפה של ממש ,אך למרות
זאת ,מגפה שאין מדברים עליה.
במקביל התחלתי לכתוב מאמרים בנושא ,להרצות בפורומים ובמקומות
עבודה שונים ,לספק חוות דעת ,לטפל בנפגעי התעמרות ולהתראיין בנושא
באמצעי התקשורת השונים .חשיפת הנושא מן המחשכים החלה לעשות
את שלה ולאפשר ליותר ויותר אנשים להבין כי אינם הראשונים ואינם
היחידים החווים זאת ,כי אינם לבד וכי יש דרכים להתמודד ולשנות את
מצבם.