Page 19 - 28222
P. 19
הזקיף | 19
והשליך את הלוח ,שהסתחרר כמו פריזבי .הוא פגע בגשר האף של
לוקהארט ,ניפץ את העצם והעיף אותו בחזרה לכיסאו.
"אני מתחיל לחשוב שהצעצוע הזה מסוכן ".ריצ'ר הרים את הלוח
ושמט אותו על הרצפה" .לא כדאי שתמשיך לשחק איתו .עכשיו.
החוזה .תן לי מספר".
"מאתיים דולר".
"מאתיים דולר היה הסכום המקורי .אבל מאז שהוסכם עליו
גילית עניין באצבעות אדם .תגיד ,כמה כאלה יש בכף יד שמאל של
גיטריסט ,למשל?"
"חמש ".קולו של לוקהארט היה עמום בגלל מעבר האוויר המוגבל.
"טכנית יש ארבע .החמישית היא אגודל .אבל אני אקבל את
התשובה שלך .אז מאתיים דולר כפול חמש זה"...
"אלף".
"טוב מאוד .זה הסכום החדש שלנו .אנחנו מקבלים מזומן".
"תשכח מזה".
"יש כאן שפע של מזומן .אם קשה לך מדי לספור ,אולי אני אקח
הכול וזהו?"
"בסדר ".לוקהארט כמעט צווח .הוא בחר שתי ערימות שטרות
והחליק אותן לצד השני של השולחן.
"יופי .עכשיו נוסיף את תעריף עיכוב התשלום .זה עוד חמש
מאות".
לוקהארט הביט בו בזעם והחליק עוד ערימה.
"כמעט גמרנו .הדבר הבא הוא תוספת על החלפת ציוד .אלף
עגול".
"מה ל —״
"על הגיטרה של הילד .החבר שלך זרק אותה במורד המדרגות .קח
ממנו את הכסף אם אתה רוצה ,אבל אין סיכוי שזה יצא מהכיס של
הלקוח שלי".
עיניו של לוקהארט ריפרפו הלוך ושוב על ערימת המזומן ההולכת
ומידלדלת .ריצ'ר כמעט ראה את מוחו מחשב כמה נשאר לו ,ותוהה
